מקצת שבחו
חכם דוד משתה נולד לאימו ולאביו יחזקאל בשנת תר"צ (1930) בבגדד בעיראק.
ראשית תורתו למד מפי חכמי בגדאד בבית המדרש 'בית זליכה' ובבית המדרש 'מנשה צאלח'. בשנת תש"ד (1944), והוא בן ארבע עשרה היה חזן בבית הכנסת 'שיכר', אחד מבתי הכנסת הגדולים בבגדאד.
בשנת תשי"א (1951) זכה ועלה לארץ, בעליית 'עזרה ונחמיה', והתיישב במעברת האוהלים 'אגרובנק' ליד חדרה. למרות שהוא וחבריו עבדו בעבודות דחק, והיה להם תקציב מאוד מוגבל, פעל להסדרת צריף לתפילה. הם קנו גמרות ולמדו מידי ערב בחבורת צעירים, לאור עששית נפט.
בשנת תשי"ב (1952) התמנה למחנך בבית ספר דתי, מספר שנים לאחר מכן התמנה למנהל בית הספר 'יבנה.
בשנת תשט"ו (1955) עבר לגבעת אולגה, שם ייסד בשנת תשי"ח (1958) את בית הכנסת ובית המדרש 'ישורון', שהיה למרכז שיעורי תורה ויראה בכל שעות היום. חכם דוד משתה נהג לקום בכל יום בשעה שתים לפנות בוקר, טובל במקווה השכונתי, והיה מתחיל מיד סדר יום של תורה ועבודת ה'. הוא שימש כרב העדה הבבלית. במשך למעלה מעשרים שנה שימש כיושב ראש החברה קדישא בחדרה, ותמך ביד נדיבה במוסדות התורה בעיר.
בשנת תש"ן (1990) הקים את 'אהלי תורה' באזור השומרון, שבמסגרתה נערכו ימי עיון לבעלי בתים. דברי תורתו הובאו בספר 'צעיר רודם', שיצא לאור בידי מכון 'ניר דוד', וכולל דרשות על פרשת השבוע, ודפי מקורות מהרצאותיו.
בשנותיו האחרונות סבל מאי ספיקת כליות נזקק לטיפולי דיאליזה, למרות חולשתו התמיד בסדר יומו. לאחר שנפל בדרכו לבית הכנסת ושבר את עצמות האגן, התדרדר מצבו הרפואי במשך מספר שבעות.
חכם דוד משתה נפטר במוצאי שבת, אור ליום ז' באדר תש"ע (2010).
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד כפי חלישות וחסרון החומר, תוסיף ותגדיל הנפש כוח ועוצמה.
'שלושה המה מיטיבי צעד, וארבעה מיטבי לכת' - שלושה הם: צום קול ממון, 'מיטיבי צעד' - לגוף, שעל ידי שלושה אלה יהיה לו מחילה וסליחה וכפרה על חטאות ועוונות ופשעים, וכיון ששלושה אלה מחלישי כח החומר שבגוף, כי הצום מחליש, והתורה נקראת 'תושיה' - מתשת כוחו של אדם. והצדקה מחסרת ממונו. אז ממילא הנפש תוסיף כח, כי כפי חלישות וחסרון החומר, תוסיף ותגדיל הנפש כח ועוצמה. ...
ולכן 'ארבעה מיטיבי לכת' - ארבעה הם: נפש רוח ונשמה, ונשמה לנשמה, 'מיטיבי לכת' - בכח ואון ועוצמה. ובזה פרשתי בעזרת ה': 'וקווי ה' יחליפו כח' - שמה שנחסר כח הגוף, מוסיף כח בנפש ועושה חליפין, ואין מפרידים כח גוף הנחסר, אלא לוקחים תוספת כח בנפש.
חכם דוד משתה, צעיר רדם, עמ' תמ"ו-תמ"ז, מכון 'ניר דוד' להוצאת כתבי יד של חכמי בבל שעל יד 'חזון למועד', רמת גן, תשס"ד (2004). מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד שלא יפסק קיום השרשרת מאבות האומה עד סוף כל הדורות.
שני צדדים למושג אחדות, חיובי ושלילי. מצד אחד חיבור וליכוד כל הכוחות, ומאידך נזהרים לבלי לערב יסודות זרים בגוף המאוחד, והיא השלילה. וזה בזה תלוי. אי אפשר לאחד את איברי הגוף שיפעלו בשיתוף, אלא אם ישמרו על הגוף לבל יתערבבו יסודות זרים, ההורסים את שלמותו. לפיכך כשיעץ בלעם לבלק, להכשילם בבנות מואב, שתי רעות עשה: הרס את המחיצה המפרידה והמגינה על ישראל מבחוץ, וביטל האיחוד הפנימי של ישראל, ועשה אותם שווים לעמו, וכשפנחס קנא קנאת ה' ומנע עצת בלעם, שמר על אחדות העם, לפיכך זכה מידה כנגד מדה וניתנה לו ברית שלום ואחדות. יש אחדות אחרת, והיא אחדות הדורות. שמירה על נצח ישראל שלא יפסק קיום השרשרת מאבות האומה עד סוף כל הדורות. ואף אחדות זו רצה בלעם לבטל, שכן הנושא נכרית, בנה כמוהה, ונפסק משורשם הקדוש של אבותינו, כשהפר פנחס עצת בלעם, קיים זרע ישראל לעולם, לפיכך זכה לברית כהונת עולם.
חכם דוד משתה, צעיר רדם, עמ' רנ"ט-ר"ס, מכון 'ניר דוד' להוצאת כתבי יד של חכמי בבל שעל יד 'חזון למועד', רמת גן, תשס"ד (2004). מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד שמחת בר המצווה, שהנחת תפילין שקולה ככל התורה.
מסופר בזוהר הקדוש על רבי שמעון בר יוחאי, שהזמין את חכמי המשנה להשתתף בסעודת בר מצוה של בנו רבי אלעזר, וקישט את כל הבית בכלים יקרים, והושיב את הרבנים בצד זה והוא בצד זה, והיה שמח מאוד. אמרו לו: מה שמחתו של רבנו ביום זה, יותר משאר הימים? - אמר להם, שביום זה יורדת נשמה קדושה, מארבע כנפי החיות לאלעזר בני, ובסעודה זו יש לי שמחה שלמה. הושיב את רבי אלעזר בנו לידו ואמר: שב בני שב, שהיום הזה אתה קדוש, ובגורל עם קדושים.
אמרו במדרש: אמרו ישראל לפני הקדוש ברוך הוא: רצוננו לקיים את כל התורה אבל מה נעשה ואין אנו יכולים. אמר להם הקדוש ברוך הוא: הניחו תפילין ששקולה ככל התורה, שנאמר 'למען תהיה תורת ה' בפיך'. ועל זה פירשו חכמים: 'נפתלי אילה שלוחה' - נפתלי: אותיות תפילין, אילה: אותיות אליה הנביא, כי על ידי מצוות תפילין, השקולה ככל התורה ועל ידי תלמוד תורה, יבוא אליה הנביא.
וזהו: 'הנותן אמרי שפר' - היא התורה. וזהו: 'זאת חוקת התורה' - על ידי זיכרון התפילין שקיים חוקת התורה. 'זאת' - ראשי תיבות: זיכרון אות תפילין. 'יבוא אהרן אל הקודש' - אהרן במספר קטן 13, 'יבוא אל הקודש' - אור לארבעה עשר. וסעודת בר מצווה נקראת סעודת מצווה שבה לובש ציצית - שבה כתוב: 'וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה', ותפילין שקולים ככל התורה. וביום גמר שנת ה-13, 'עם לו יצרתי לי, תהילתי יספרו' - יצרתי: ראשי תיבות ילבש ציצית תפילין ראש יד, ואז 'תהילתי יספרו' יום יום.
חכם דוד משתה, צעיר רדם, עמ' שסו, מכון 'ניר דוד' להוצאת כתבי יד של חכמי בבל שעל יד 'חזון למועד', רמת גן, תשס"ד (2004). מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד 'אל מלא רחמים' ככוס מלאה רחמים, שמרגיש כאבם לנחמם.
'אל מלא רחמים' - כאשר כוס מלאה מים על כל גדותיה, כל נגיעה קלה בכוס תגרום למים שבתוכה להישפך החוצה, כך גם הקדוש ברוך הוא מלא רחמים, ים של רחמים, אם מנחמים מישהו צריך להרגיש את כאבו, ומאחר שאין אדם מרגיש בצער חברו, רק הקדוש ברוך הוא, לכן אומרים: 'המקום ינחם אתכם'.
חכם דוד משתה, צעיר רדם, עמ' רפא, מכון 'ניר דוד' להוצאת כתבי יד של חכמי בבל שעל יד 'חזון למועד', רמת גן, תשס"ד (2004). מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד שבעצמו בא חדש נעורינו לאחר גלות, קרוב לאלפיים שנה.
'וישבתם לבטח בארצכם' - ואין אתם יושבים בטח חוצה לה. 'והשימותי אני את הארץ' - שהאויבים לא ימצאו עליה נחת רוח. 'והבאתי אותם בארץ אויביהם' - אני בעצמי אביאם ואחזירם תחת כנפי. מיום שגלו ישראל מארצם, תמיד שמר אותם ה'. כל מקום שגלו, שכינה עמהם, לנחם אותם ולעודדם בכל צרה וצוקה. איך הצליח עמנו לעבור מדבר גדול ונורא ולהישאר חי וקיים?! ואיך יכולנו לחדש נעורינו לאחר גלות ארוכה, קרוב לאלפיים שנה?! - אנו מרגישים בכל נימי נפשנו, כי הפלא הגדול לא היה במקרה, ו'לולא ה' שהיה לנו אזי חיים בלעונו'.
חכם דוד משתה, צעיר רדם, עמ' קצ"ד, מכון 'ניר דוד' להוצאת כתבי יד של חכמי בבל שעל יד 'חזון למועד', רמת גן, תשס"ד (2004). מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד בכל הלכה הליכות עולם - קשר בל ינתק לכל מאורעות החיים.
'הליכות עולם לו' - אל תקרי הליכות אלא הלכות' - ראינו שיש לכאורה הלכה בודדת שנראה שאין לה שום קשר עם סדרי הליכות עולם, וכאילו קטנה היא. אך חכמינו ראו בכל הלכה 'הליכות עולם', קשר בל ינתק מכל מאורעות החיים. כל אותיות התורה משולבות ויוצרות שירה אדירה, שירת הנצח לריבון העולמים.
חכם דוד משתה, צעיר רדם, עמ' תקנ"ז, מכון 'ניר דוד' להוצאת כתבי יד של חכמי בבל שעל יד 'חזון למועד', רמת גן, תשס"ד (2004). מתוך 'החכם היומי'
