מקצת שבחו
חכם עמרם בן שמעון נולד לאימו ולאביו חכם יחיא בן שמעון בשנת תרנ"ב (1892) בעיר מוגדור שבמרוקו.
שימש רב העיר מוגדור, העמיק בתורה ודאג לכל מחסורם הרוחני, הקהיל קהילות ולימד תורה ברבים.
בשנת תשי"ד (1952), זכה ועלה לארץ ישראל והתיישב בעיר טבריה. ימיו ולילותיו עשה בישיבה על ציון רבי מאיר בראשות חכם מאיר ועקנין. בשנת תש"כ (1960) הוציא לאור את ספרו 'אשמח - על התורה'. מהדורה מוארת יצאה ע"י נינו, חכם עמרם ביטון, לאחר מותו בשנת תשנ"ז (1997).
חכם עמרם בן שמעון נפטר ביום א' כסלו תשכ"ג (1963), ומנוחתו כבוד בעיר טבריה.
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד כל אדם שיש בו אמונה זוכה ורואה פני שכינה.
'והאמין בה', ויחשבה לו צדקה. ויאמר אליו אני ה', אשר הוצאתיך מאור כשדים, לתת לך את הארץ הזאת, לרשתה' - וזהו שרמז הכתוב: בכל אדם שיש בו אמונה, בזמן צאתו מן העולם הזה, זוכה ורואה פני שכינה. בעת שאדם מאמין בה' ובתורתו כמו שכתוב: והאמין בה' - כביכול הקדוש ברוך הוא מראה לו עוצם שכינתו, כמו שנאמר: ויאמר אליו אני ה' - רוצה לומר: תראה אותי, 'אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים' - שהיא העולם הזה, 'לתת לך' - בשביל האמונה שהייתה בך, 'את הארץ הזאת' - שהיא עולם הבא' - לרשתה.
חכם עמרם בן שמעון, ספר אשמח, לך לך, עמוד י"ג, הוצאת בית מדרש גבוה לתלמוד והוראה ישמח לב- תורת משה, ירושלים, תש"ס (2000). מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד ארץ מולדת של הקדושה היא ארץ ישראל.
ארץ ישראל כל עפרה קדוש וטהור, וכל אדם שרוצה לברוח מהיצר הרע, בקלות יכול לברוח ממנו משום שכל ארץ ישראל היא קדושה. בכל מקום שיבוא יצר הרע לאדם, שם יעמוד ויאמר פסוק: 'שמע ישראל' וגומר, ויאמר פסוק: 'ויאמר ה' אל השטן, יגער בך השטן' וגומר, ומיד היצר הרע יהיה נכנע ויברח ממנו, משום שקדושת ארץ ישראל עוזרת לו לאדם.
לכך אדם שהיה בחוץ לארץ, והקדוש ברוך הוא עוזרו לעלות לארץ ישראל, ורואה שהקדושה מתגברת על הסטרא אחרא, משום שארץ מולדת של הקדושה היא ארץ ישראל, וגם על כן רואה אור קדושת ארץ ישראל מאיר על פניו, אז האדם שש ושמח על המנוחה וקדושה, שנתן הקדוש ברוך הוא לישראל ועל אוירה של ארץ ישראל שהוא טוב ונעים. אז אומר עכשיו אוכל לסבול עול של תורה, ועושה עצמו למס עובד בתורה, ולהוציא דבר מתוך דבר, ולכתוב דברי תורה שהוציא מפיו להגדיל תורה ויאדיר.
לכך אדם שהיה בחוץ לארץ, והקדוש ברוך הוא עוזרו לעלות לארץ ישראל, ורואה שהקדושה מתגברת על הסטרא אחרא, משום שארץ מולדת של הקדושה היא ארץ ישראל, וגם על כן רואה אור קדושת ארץ ישראל מאיר על פניו, אז האדם שש ושמח על המנוחה וקדושה, שנתן הקדוש ברוך הוא לישראל ועל אוירה של ארץ ישראל שהוא טוב ונעים. אז אומר עכשיו אוכל לסבול עול של תורה, ועושה עצמו למס עובד בתורה, ולהוציא דבר מתוך דבר, ולכתוב דברי תורה שהוציא מפיו להגדיל תורה ויאדיר.
חכם עמרם בן שמעון, ספר אשמח, ויחי, עמוד נ"ז, הוצאת בית מדרש גבוה לתלמוד והוראה ישמח לב- תורת משה, ירושלים, תש"ס (2000). מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד שלא ידור במדבר, שמה שאין לזה, יש לחברו במצוות.
'טוב לאדם שידור בעיר שיש בה עשרה בטלנים ובית דין ובית מדרש וכו' - לכך לא ידור אדם במדבר הוא ובני משפחתו, אפילו יהיו עשרה אנשים ונשים, והוא חושב שיוכל לקיים תרי"ג מצוות במדבר, שהוא דר שם. הוא טועה במחשבה זו, משום שהוא צריך לידע, שישראל ערבים זה לזה, ובזה הם יכולים לקיים תרי"ג מצוות. משום שיש אדם שאינו יכול לעשות איזה מצווה, ובעת שאדם אחר עשה זו המצווה והוא היה בחברתו, נחשב לו כאילו גם הוא עשה אותה. הכיצד? - אדם לא נולדו לו בנים זכרים אלא בנות והוא חייב במצוות מילה ופדיון, והמצוות האלו עשה אותם זה, שיש לו בנים זכרים והוא היה בחברתו, נחשב לו כאילו גם הוא עשה אותם. וכן כל המצוות מה שאין לזה יש לזה.
חכם עמרם בן שמעון, ספר אשמח, יתרו, עמוד צ"ח, הוצאת בית מדרש גבוה לתלמוד והוראה ישמח לב- תורת משה, ירושלים, תש"ס (2000). מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד שמטיב לאדם, שמוליד מן התורה, דבר מתוך דבר.
רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, באשר יטרחו עצמם בעיון התורה, כדי להוציא דבר מתוך דבר, שהוא רמז ודרש וסוד, ולפי הצער - השכר, ובשביל זה יזכה האדם לחיים טובים בעולם הזה, ולחיים נצחיים לעולם הבא. ולכך צריך כל אדם לעורר בקרבו ניצוץ הקדושה והיא יראת שמים, ולטרוח עצמו בתורה, ולהוציא דבר מתוך דבר, וגם לכתוב ממה שחננו ה', וממה שקיבלה נשמתו מהר סיני, כדי לפרות ולהרבות עם ישראל בתורה ובמצוות.
ואם תאמר: אני אכתוב, ומי ילמד בכתיבותיי? משום שכבר יש ספרים רבים בעולם. לא תחוש על זה משום שהקדוש ברוך הוא רואה מה שאתה עושה. אם אתה עושה עבודתך לשם שמים, וכוונתך היא לעשות רצון בוראך, ולקיים גם כן מאמר חכמינו זיכרונם לברכה שאמרו: 'אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו', אז הקדוש ברוך הוא ממציא לך תלמידים הרבה, שילמדו בכל הספרים שבעולם, וגם יבנה להם בתי מדרשות. וזהו שרמז הכתוב. בעת שהאדם מטריח עצמו בתורה להוציא דבר מתוך דבר, אז הקדוש ברוך הוא מיטיב לו בעולם הזה ובעולם הבא. הוא שאמר הכתוב: 'וייטב אלוהים למיילדות' - כלומר מיטיב לאדם, שמוליד מן התורה דבר מתוך דבר בשביל ריבוי התורה.
ואם תאמר: אני אכתוב, ומי ילמד בכתיבותיי? משום שכבר יש ספרים רבים בעולם. לא תחוש על זה משום שהקדוש ברוך הוא רואה מה שאתה עושה. אם אתה עושה עבודתך לשם שמים, וכוונתך היא לעשות רצון בוראך, ולקיים גם כן מאמר חכמינו זיכרונם לברכה שאמרו: 'אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו', אז הקדוש ברוך הוא ממציא לך תלמידים הרבה, שילמדו בכל הספרים שבעולם, וגם יבנה להם בתי מדרשות. וזהו שרמז הכתוב. בעת שהאדם מטריח עצמו בתורה להוציא דבר מתוך דבר, אז הקדוש ברוך הוא מיטיב לו בעולם הזה ובעולם הבא. הוא שאמר הכתוב: 'וייטב אלוהים למיילדות' - כלומר מיטיב לאדם, שמוליד מן התורה דבר מתוך דבר בשביל ריבוי התורה.
חכם עמרם בן שמעון, ספר אשמח, שמות, עמוד סח-ע, הוצאת בית מדרש גבוה לתלמוד והוראה ישמח לב- תורת משה, ירושלים, תש"ס (2000). מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד שלא נתן כל העושר, אלא לעשות בו מצוות וצדקות.
ואנחנו לא נדע מה נעבוד את ה' עד באנו שמה' - אבל העשירים בעלי השכל, והם 'עיניים להם' - ורואים בדברי תורה, 'אוזניים להם' - ושומעים לדברי חכמים, ומה הם עושים? - בונים בתי כנסיות לתפילות בני אדם, ובונים בתי מדרשות לתלמוד תורה, ובונים בתי מלון לעניים, שם ילינו ושם יאכלו וישתו. וגם לבניהם מזהירים כדי שיעשו גם הם כמותם, ואומרים להם: לא נתן הקדוש ברוך הוא כל העושר, אלא לעשות בו מצוות וצדקות, ובזה אנחנו חיים בעולם הזה ובעולם הבא, וכך הממון הזה ילך עמנו גם לעולם הבא, וכך גם אתם לא תחסרו שום דבר, מכל מה שאני עושה, ככה תעשו גם אתם. ובזה ממנו ניקח למחייתנו בעולם הבא, ובעניין זה נוכל לעבוד את ה'. וגם לא יפסיק האדם מעניין הזה, ויאמר: די לנו מה שעשינו, משום שהוא הולך לעולם שכולו שבת וארוך, ולכך אין אנחנו יודעים מה נעבוד את ה' - כלומר לא נדע עד כמה היא עבודת ה'. לכן משום שאין אנחנו יודעים עד כמה, לא אספיק מעבודת ה' וממצוותיו עד בואנו שמה, כלומר עד בואנו לעולם הבא.
חכם עמרם בן שמעון, ספר אשמח, בוא, עמוד פז-פט, הוצאת בית מדרש גבוה לתלמוד והוראה ישמח לב- תורת משה, ירושלים, תש"ס (2000). מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד מאחר שהאב מוחל, מי שמך לאיש לקטרג על בניו.
'אמר לו הקדוש ברוך הוא לאליהו: חייך שבכל מקום שבו ירשמו בני בבשרם ברית מילה, אתה תהיה שם, והפה שיעיד שישראל עזבו את הברית, הוא יעיד שישראל מקיימים אותו. ומכאן למדים על מה נענש אליהו לפני הקדוש ברוך הוא? - על שאמר לשון הרע על בניו'. עד כאן לשון הזוהר. ואתה רואה שהקדוש ברוך הוא אינו מדקדק אחרי ישראל, כמו שדרש רש"י: לא הביט און ביעקב' - לא הביט הקדוש ברוך הוא אוון שביעקב, שכשהן עוברים על דבריו אינו מדקדק אחריהן, עיין שם ברש"י זכרונו לברכה. אם כן כמה עונש מגיע לכל אחד שעושה קטרוג על בניו של מלך, מאחר שהאב מוחל, מה רוצה אדם זה לקטרג?! בוודאי שיעניש אותו הקדוש ברוך הוא עונש גדול, מפני שיאמר לו מי שמך לאיש מקטרג על בניי. השם יכפר בעדנו ובעד כל קהל ישראל אמן.
חכם עמרם בן שמעון, ספר אשמח, בלק, עמוד קסז-קסח, הוצאת בית מדרש גבוה לתלמוד והוראה ישמח לב- תורת משה, ירושלים, תש"ס (2000). מתוך 'החכם היומי'