מקצת שבחו
חכם כמוס סגרון נולד לאמו סולטנה ולאביו ציון באי ג'רבא שבתוניסיה. אשתו היתה בתו של חכם ישועה חדאד.
חכם כמוס סגרון למד תורה מפי גדולי חכמי עירו: חכם כלפון משה הכהן, חכם חויתה חורי וחכם מימס מאמו. כאשר פלשו הנאצים לתוניסיה בזמן מלחמת העולם השנייה, ניצל מפני עבודות הכפייה, וייחס זאת תמיד לברכה שקיבל מפי חכם כלפון משה הכהן בהיותו כבן עשר.
למרות השכלתו הרבנית הענפה, ניהל חכם כמוס סגרון חיי משפחה פשוטים בעיר הבירה תוניס, בה פרנס את משפחתו באמצעות מכולת קטנה. את מרב זמנו הקדיש ללימוד, והיה נותן תמיד שיעורים בבית הכנסת בעיר. בסביבות שנת תשכ"ו (1966), זכה ועלה לארץ והתיישב בבאר שבע עם משפחתו.
חכם כמוס סגרון עסק כל חייו בלימוד תורה ושקד כחמישים שנה על כתיבת חידושים לגמרא, לספרי התורה והכתובים (בעיקר תהלים ומשלי), בכתב יד ספרדי המכונה 'חצי קולמוס'. בשנותיו האחרונות עמל יחד עם בניו להוציאם לאור בקובץ שבחר לכנות 'וסמך ידו', שם המכיל את אותיות שמו ומבוסס על הפסוק: 'וסמך ידו על ראש העולה ונרצה לו לכפר עליו'.
חכם כמוס סגרון נלקח לבית עולמו בליל שישי, ט"ו כסלו תשנ"ה (1994), בזמן שספרו היה בשלבי עריכה. הספר יצא לאור לכבוד יום השנה הראשון למותו, יחד עם פירוש 'באר מרים', פרי עטו של בנו חכם מיכאל סגרון.
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מוכיח מהשבת שהתשובה מועילה לחוטאים, שהם בחינת בנים.
'אין ישראל נגאלים אלא בזכות השבת' - והנה יש לחקור שאיך יתכן שהתשובה מועילה למי שחוטא לכפר על על עונותיו, והלא קיים לנו: 'מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול'.
ותרצו רבותינו זיכרונם לברכה שאנחנו בבחינת בנים למקום, והוכחה לזה מהשבת. שהרי השבת היא שרביטו של מלך, ואיך אנחנו שומרים שבת ומשתמשים בשרביטו של מלך? - אלא ודאי משום שאנחנו בנים למקום, ולכן אנחנו יכולים להשתמש בשרביטו של מלך, שהבן יכול הוא להשתמש בשרביטו של מלך. ולפי זה יתיישב המאמר הנזכר, אין ישראל נגאלים מעוונותיהם על ידי תשובה, אלא רק בזכות השבת, שמהשבת מוכח שאנחנו בנים ולכן התשובה מועלת לנו.
חכם כמוס סגרון , ספר וסמך ידו – חידושים וביאורים על תורה, תהלים ומשלי, עמוד ס"א, ישיבת "כסא רחמים" -בני ברק, תשנ"ו (1995) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד שיושב יחדיו בשלום לא יפחד שלא יכול לקיים כל המצוות.
'בשלום יחדו אשכבה ואישן כי אתה ה' לבדד לבטח תושיבני'. - אפשר לפרש על פי מה שאמרו רבותינו ז"ל: שיש בתורה תרי"ג מצוות וצריך כל אדם לקיים כולן, ואי אפשר לשום אדם לקיים כולן. ורק על ידי האחדות אפשר לקיים כולן, כאשר כולם גוף אחד ככתוב: 'שה פזורה ישראל'.
וזהו שאמר הפסוק: 'בשלום יחדיו' - שכשאנחנו נהיה 'בשלום יחדיו', אז 'אשכבה ואישן' - במנוחה והשקט, ואינו מפחד שייענש על שלא יכול לקיים כל המצוות שבתורה.
חכם כמוס סגרון , ספר וסמך ידו – חידושים וביאורים על תורה, תהלים ומשלי, עמוד קל"ח-קל"ט, ישיבת "כסא רחמים" -בני ברק, תשנ"ו (1995) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד שאין דרכה של תורה בחיי צער, אלא ילמד בה בשמחה.
'קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה'. קול - זה קול תורה. תלמדו בה בשמחה. אל תשעו אל דברי השקר, והם ש'כך היא דרכה של תורה, פת במלח תאכל, ומים במשורה תשתה, ועל הארץ תישן, וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל. אם אתה עושה כן אשריך וטוב לך.' שהרי אמר התנא במסכת אבות: 'לפי הצער השכר'. וה' יתן שכר גם על השמחה.
'קול חתן וקול כלה'. קול ה' יתברך על הר סיני בהתקשרו אל עמו ישראל. 'ככלה תעדה כליה', ונתן לנו התורה הקדושה. ונתקשר עמה בקשר אמיץ. לא יחליף האל ולא ימיר אותנו בזולתנו. ואין אדם יכול לשער גודל אהבת ה' לנו ולזרענו. ואהבתנו אליו בעזרת ה'.
חכם כמוס סגרון , ספר וסמך ידו – חידושים וביאורים על תורה, תהלים ומשלי, עמוד י"ט (מבוא), ישיבת "כסא רחמים" -בני ברק, תשנ"ו (1995) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד שהרשע נמנע מלתת צדקה מפני שאינו בוטח בה'.
'רשע כגובה אפו בל ידרוש אין א-להים כל מזימותיו'. - שהנה הרשע נמנע מלתת צדקה מפני שאינו בוטח בה', שאם היה בוטח בה' היה נותן צדקה, ככתוב: 'והבוטח בה' חסד יסובבנו'.
וזהו שאמר הפסוק: רשע כגובה אפו בל ידרוש' - דהיינו: בל ידרוש לתת צדקה, לקיים מצות ה', ושיבואו עליו ההבטחות שהבטיח ה' לנותני הצדקה, מפני ש'כל מזמותיו אין א-להים', חלילה וחס, ולא יאמין שהקדוש ברוך הוא יקיים עמו הבטחתו מרוב גאותו.
חכם כמוס סגרון , ספר וסמך ידו – חידושים וביאורים על תורה, תהלים ומשלי, עמוד קנ"ב, ישיבת "כסא רחמים" -בני ברק, תשנ"ו (1995) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד שבח 'המעיל יעקב', שבעוניו מעל בפרוטות מבית הכנסת.
'אם יש מצוה שאינו יכול לקיימה, יקרא התורה שעל אותה מצוה, והייתה לו כאילו קיימה'. -
כמו שאני שמעתי על הרב הגדול רבי יעקב הכהן גרישה זצ"ל, שכשהיה צעיר ולומד בבית הספר והיו לפעמים מביאים איזה אנשים לבית ספר ממתקים ופירות וכיוצא בזה ומוכרים שם, והיה הרב אז עני מרוד ומתאוה לקנות ולא יכול. פעם מצא בבית הכנסת איזה פרוטות, לקחם וקנה בהם ממתקים, וכשגדל נזכר במעשהו והחזיר לבית הכנסת מה שלקח. אבל לא הספיק לו זה שהרי חייב מעילה (שבית הכנסת נקרא מקדש מעט), ובשביל זה קבל עליו ללמוד כל מסכת מעילה וחיבר עליה ספר 'מעיל יעקב' גדול הכמות והאיכות. וחז"ל רמזו זה בפסוק: 'זאת התורה לעולה ולמנחה ולחטאת ולאשם ולמילואים ולזבח השלמים' - שהתורה מועלת במקום קרבן עולה ומנחה וחטאת.
ואם כן היה להם לישראל לקבל התורה, שקריאתה משלימה את החסר וכל אחד ואחד יכול לקיים כל המצוות, וזה מוכרח, שהרי בזמן הזה שאין לנו בית המקדש ושום אחד מישראל לא מקיים מצוות קרבנות. אם כן אפילו על ידי מדת השלום לא נוכל לקיים כל המצות רק על ידי לימוד התורה ועל ידי זה נזכה לגן עדן, ויש ליישב בפשיטות וקל להבין.
חכם כמוס סגרון , ספר וסמך ידו – חידושים וביאורים על תורה, תהלים ומשלי, עמוד ל"ה, ישיבת "כסא רחמים" -בני ברק, תשנ"ו (1995) מתוך 'החכם היומי'
