מקצת שבחו
חכם אליעזר פאפו נולד לאימו ולאביו שם טוב בעיר סרייבו. מעטים מאוד הפרטים על חכם זה ואולי היה נצר לחכם אליעזר פאפו בעל פלא יועץ שהוא מרבה לצטט בספריו.
בהקדמה לספרו הוא כותב שלא היו לו בנים זכרים ועל כך הצטער כל ימיו. לעת זקנותו עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים.
חכם אליעזר פאפו חיבר כמה ספרים, מהם בעברית ומהם בלאדינו. על ספריו מציין שכתבם לתיקון נפשו וחובתו להוציא מתחת ידו את אשר בכוחו לחדש ללקט ולכתוב. חיבוריו הם: 'דמשק אליעזר' בלאדינו, 'דמשק אליעזר' בעברית, 'אפי זוטרי' על הלכות הפסח בעברית, 'תפילות על החולים' ועוד.
חכם אליעזר פאפו נפטר בירושלים ביום י' אייר תרנ"ח (1898).
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד מצווה רבה לנותן טבק לכל אדם, מבלי שיבקשו אותו.
מובא בחז"ל: 'אמר הקב"ה, אפילו אין ישראל עושים לפני מצווה כי אם מעט כתרנגולים שמנקרים באשפה אני מצרפן לחשבון גדול' - אי לזאת, אל יקל בעיניכם ליתן פרוטה לצדקה או ליתן טבאקו לכל אדם בלי שאלה. שיש בני אדם אשר תאווה נפשם, ולמצווה רבה תחשב, ומצטרף לחשבון גדול, ואין אתה יודע מתן שכרן של מצוות.
ומשמע שאם שאל, יש סרח גזל שנותן משום בושה, ובפרט בזמן הזה שהדרהם של טבאקו הוא עשרה פרוטות. יש להיזהר שלא לשאול משום אדם, אלא דווקא שנותנים לו בלי שאלה ישתה, ואם לאוו - יתענה. וכל שכן ציגארו, שהוא יותר ביותר.
ומשמע שאם שאל, יש סרח גזל שנותן משום בושה, ובפרט בזמן הזה שהדרהם של טבאקו הוא עשרה פרוטות. יש להיזהר שלא לשאול משום אדם, אלא דווקא שנותנים לו בלי שאלה ישתה, ואם לאוו - יתענה. וכל שכן ציגארו, שהוא יותר ביותר.
חכם אליעזר פאפו , דמשק אליעזר דף י"ט עמ' ב', ירושלים, תרנ"ב (1882) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד חיבוב המצווה למניחים היד על המזוזה ונושקים ידיהם.
הגאון רבי עקיבא איגר בתשובותיו כתב שאין להנחת יד במזוזה שום רמז מן הגמרא. אבל המון העם מניחים ידיהם על המזוזה ונושקים ידיהם וכן שמראים להם הספר תורה נושקים ידיהם. ...
ואדרבא זהו חיבוב מצווה, שאפילו הידיים שנגעו בספר תורה תפילין ומזוזה מנשקים אותם כמו שנוהגים לרחוץ פניהם בשיורי יין של הבדלה, וכן מריחים כשמכבים נר הבדלה, והכל הוא משום חיבוב מצווה, וכן מנשקים המצה והמרור בליל פסח. וכי הקדושה יש במצה ומרור?! - אלא חיבוב מצווה דווקא, וכדומה כמה מנהגים טובים שיש בישראל.
ואדרבא זהו חיבוב מצווה, שאפילו הידיים שנגעו בספר תורה תפילין ומזוזה מנשקים אותם כמו שנוהגים לרחוץ פניהם בשיורי יין של הבדלה, וכן מריחים כשמכבים נר הבדלה, והכל הוא משום חיבוב מצווה, וכן מנשקים המצה והמרור בליל פסח. וכי הקדושה יש במצה ומרור?! - אלא חיבוב מצווה דווקא, וכדומה כמה מנהגים טובים שיש בישראל.
חכם אליעזר פאפו , דמשק אליעזר דף כ"ו עמ' ב', ירושלים, תרנ"ב (1882) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד שלא יצדק על החכם שמו אם יחשוב שאינו תלמיד.
טעם למה נקראו החכמים בשם תלמיד? - כי שם חכם אי אפשר שייפרד משם תלמיד.
כי מי שהוא שם חכם, אם יחשוב שאינו תלמיד, לא יצדק עליו שם חכם, והראייה מדוד שנאמר: 'מכל מלמדי השכלתי'.
כי מי שהוא שם חכם, אם יחשוב שאינו תלמיד, לא יצדק עליו שם חכם, והראייה מדוד שנאמר: 'מכל מלמדי השכלתי'.
חכם אליעזר פאפו , דמשק אליעזר דף י"ז עמ' ב', ירושלים, תרנ"ב (1882) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד שהחכמים לא מתייראים מקטרוג, ומתחילים מראש הספר.
טעם למה שנוהגים פה עיר הקודש ירושלים, תבנה ותיכונן במהרה בימינו, כשרוצים להתחיל איזה גמרא על הסדר אינם מתחילים מההתחלה ...
אלא הכוונה הוא כי בתחבולות תעשה לך מלחמה וכשאדם רוצה ללמוד איזה ספר ולגומרו, שלא יתחיל מתחילת הספר, מפני שהשטן מתקנא ומקטרג ומביא לו עיכובים שלא לגומרו, אלא יתחיל מפרק ב' או מדף ב', ואחר גומרו חוזר לראש. אבל אלו החכמים שהיה כוחם רב, לא היו מתייראים מקטרוג השטן ועיכוביו, היו מתחילים מראש הספר ולא היו חוששים.
אלא הכוונה הוא כי בתחבולות תעשה לך מלחמה וכשאדם רוצה ללמוד איזה ספר ולגומרו, שלא יתחיל מתחילת הספר, מפני שהשטן מתקנא ומקטרג ומביא לו עיכובים שלא לגומרו, אלא יתחיל מפרק ב' או מדף ב', ואחר גומרו חוזר לראש. אבל אלו החכמים שהיה כוחם רב, לא היו מתייראים מקטרוג השטן ועיכוביו, היו מתחילים מראש הספר ולא היו חוששים.
חכם אליעזר פאפו , דמשק אליעזר דף י"ז עמ' ב', ירושלים, תרנ"ב (1882) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד סנגוריה על ישראל שבאו לשכון בארץ הקדושה.
בימי הדין וימים נוראים, וכן על כל צרה שלא תבוא, על הציבור יקראו הסנגוריה, ויעוררו לב הציבור בתשובה, ויראו נפלאות בעזרת ה'.
ומה טוב ומה נעים אם ילמדו הסנגוריה הזאת על ישראל באשמורת הבוקר, שאז הוא זמן שמתעוררים הרחמים בעולם, ויחיש לגאולינו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון:
ריבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שכמה אנשי חוץ לארץ עזבו בניהם ובנותיהם ובתיהם וממונם אף על פי שהיה קשה להם להיפרד מהם כהיפרד הציפורן מן הבשר אף על פי כן באו לשכון בארץ הקדושה.
ועכשיו בעוונותינו הרבים, הלחם שאנו אוכלים הוא לחם העצבים, מראות צרת אחינו בית ישראל שיש אנשים ונשים וטף, בחורים עם זקנים, כמה מהם חיגרים וכמה מהם סומים ספרדים ואשכנזים. ...
ואף על פי כן בגלותם ובשפלותם ובדלותם שומרים התורה והמצוות.
ומה טוב ומה נעים אם ילמדו הסנגוריה הזאת על ישראל באשמורת הבוקר, שאז הוא זמן שמתעוררים הרחמים בעולם, ויחיש לגאולינו במהרה בימינו אמן כן יהי רצון:
ריבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שכמה אנשי חוץ לארץ עזבו בניהם ובנותיהם ובתיהם וממונם אף על פי שהיה קשה להם להיפרד מהם כהיפרד הציפורן מן הבשר אף על פי כן באו לשכון בארץ הקדושה.
ועכשיו בעוונותינו הרבים, הלחם שאנו אוכלים הוא לחם העצבים, מראות צרת אחינו בית ישראל שיש אנשים ונשים וטף, בחורים עם זקנים, כמה מהם חיגרים וכמה מהם סומים ספרדים ואשכנזים. ...
ואף על פי כן בגלותם ובשפלותם ובדלותם שומרים התורה והמצוות.
חכם אליעזר פאפו , דמשק אליעזר דף ל"א עמ' ב', ירושלים, תרנ"ב (1882) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד סגולת האות ה' להינצל מעין הרע.
טעם למה אות ה' סגולה לינצל מעין הרע - שה' חומשי תורה הם כנגד ה' תיבות בן פורת יוסף בן פורת עלי עין. ולזה נהגו העולם להרים פיסת היד, שיש בה ה' אצבעות, נגד עיני הרואה ואומרים לו: עלי עין. ואחר שיוסף נתברך שלא תשלוט בו העין הרעה, לפיכך ניתווספה לו ה' - 'עדות ביהוסף'. ולזה נהגו העולם לכתוב אות ה' של כסף, ולהניח בראש התינוק.
חכם אליעזר פאפו , דמשק אליעזר דף י"ח עמ' א', ירושלים, תרנ"ב (1882) מתוך 'החכם היומי'