מקצת שבחו

אחינו ושרנו, עטרה לראשינו, הנדיב המפורסם בכל קצווי הארץ בצדקותיו הנשגבים, השר והטפסר, הוא האדון בארון די רוטשילד, יחיה חיי עונג ונועם מתמיד, כן יהי רצון, אמן.
בארץ מרוקו, אשר נדבה רוחו אותו להשקיף על מצבנו ומעמדנו פה החומרי והמוסרי, ודרך סיפורו מנדבת אדוננו הברון שיחיה חיי עד, ופעולותיו הטובות הנשגבות לטובת האומה הישראלית ואושרה, הודיענו לנכון, אשר עיני אדונו הברון פקוחות לישוב ארצנו, ולקרב הרחוקים אחינו בני ישראל, אשר אין להם שכר טוב בעמלם בארצות פזוריהם, ללכת לעבוד את האדמה בארצנו ונחלת אבותינו, ולבוא על שכרם מנדבותיו הנשגבות, נוסף על חופש הדרך והאניות עדי הגיעם אל המנוחה ואל הנחלה.
ובכן נאלצנו לגלות אוזן אדוננו, השר שיחיה, משום אל תמנע טוב מבעליו, שיש בעירנו זאת, אנשים בריאי בשר, ואמיצי לב וכוח, ויש את נפשם לעבוד בחפץ כפיים ובידיים חרוצות, ורק זאת הם מבקשים, חפץ ורצון הברון, ה' ישמרהו ויצילהו, ועתירתו לבקשתם להגיע לתשוקתם הלזו נמרצה, וחפץ ה' בידו יצלח, ובכן תכון תפילתי מול הסיבה הראשונה, להתמיד שלוותו, תרב גדולתו יאריך ימים על משמרתו, כחפצו הרב, וכחפץ דורש שלומו וטובתו, בכל לב ונפש.

'והאיש משה עניו מכל האדם אשר על פני האדמה' - ילמד אדם להיות עניו מהתורה, כי התורה אותיות נקודות טעמים - והכול הם צירופים. וצירופי האותיות - קודש, וצירופי הנקודות - יותר קודש, וכן האדם כל מה שיקטין עצמו יהיה קודש. ועוד כי נקודה קטנה, אדם עושה ממנה כל מה שירצה, אבל כשהוא המשך גדול, אין עושים ממנה כלום.

'תנו רבנן: כשחלה רבי אליעזר, נכנסו תלמידיו לבקרו. אמרו לו: רבנו, למדנו אורחות חיים, ונזכה בהם לחיי העולם הבא. אמר להם: היזהרו בכבוד חבריכם...' -
כנגד הנהגת בני המדינה והתלמידי חכמים, אמר: 'היזהרו בכבוד חבריכם' - שזהו יתד, שהכל תלוי בו - להשגיח תמיד על זולתו, ולהיות חס על כבודו, וכל מה שיוכל להזיק לחברו ירחיקנו ממנו -
אם להצילו מחרפת אדם ובזוי עם אשר יחרפהו, ואם להדריכו במעגלי צדק להציל נפשו מני שחת, ואם יוכיח לחברו, יהיה חס על כבודו, ולא ילבין פניו, וכאלו רבות הנכנסים בכלל כבוד חברו.

'נתון תתן לו, ולא ירע לבבך בתתך לו, כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' א-לוהיך' - בליל תשיעי קודם כפור, ואני בחלומי, ואני מפרש הפסוק הנזכר וכן הוא הפירוש שפירשתי:
'נתון תתן' - בא הכפל להורות שאפילו עני המתפרנס מן הצדקה, חייב ליתן צדקה. ...
'ולא ירע לבבך בתתך' - דבר מועט, 'כי בגלל הדבר הזה' - שניתן מתוך הדוחק, יברכך ה' - ותיתן מתוך הריווח. ואקץ והנה חלום, והוא כפתור ופרח.

מורי ורבותי, לא נעלם ממעלתכם כי איני כדאי אפילו להזהיר את עצמי, כי עוונותיי עברו ראשי, רבו כמו רבו, וכל שכן להזהיר את אחרים ולהוכיחם, ואם בדורות חכמי הש"ס אמרו: תמהני אם יש בדור זה מי שיכול להוכיח?! - כי יאמרו לו קשוט עצמך ...
אך מכל מקום, שפתי לא אכלה, ואיני כמזהיר אלא כמזכיר, ומנהג אבותינו תפשתי, שהיו דורשים ברבים בשבת זו, מענייני התשובה לעורר לב הקהל לתשובה.