מקצת שבחו
חכם חזקיה קטנוף נולד לאמו בתיה ולאביו קטן (ומכאן שם משפחתו) בעיר אנדיג'אן שבמדינת אוזבקיסטאן.
שם למד תורה וסחר זהב. בעסקיו הייתה ברכה, והיה לאיש אמיד, התומך בעניי העיר.
בהגיעו לפרקו, חכם חזקיה קטנוף נשא לאשה את שרה בת דבורה.
בשנת תרע"ד (1924) הוקמה הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוזבקית. בשל עליית המשטר הקומוניסטי והקושי להמשיך בחיי היהדות וקיום התורה, החליט חכם חזקיה קטנוף לעלות לארץ ישראל.
בשנת תרצ"ג (1933), לאחר הכנה רבה ובסודיות גמורה, חכם חזקיה קטנוף עלה עם אשתו שרה ושלושת בנותיו לארץ ישראל. בהגיעו, לחופי הארץ, נעצר ע"י הבריטים ונכלא בכלא עכו בשל עלייה בלתי חוקית.
כעבור שלושה חודשים הוא שוחרר ע"י ידידים מבני עדתו. חכם חזקיה קטנוף שם פעמיו לירושלים, וקבע את דירתו בשכונת הבוכרים. מקום תפילתו היה בבית הכנסת 'בבא תמא', ומקום לימודיו בישיבת 'פורת יוסף', בה למד עם חכם משה כהן יצחקוף, חכם משה פילוסוף,
חכם יוסף חיים פנחסוף, וחכם יהודה ארי חיימוף.
בארץ ישראל המשיך לעסוק במעשי צדקה וחסד. חכם חזקיה קטנוף היה מנדב עשירים לתת צדקה, ועל כך נהג לומר: "העשיר נותן מכיסו ואני נותן מכוחי לאסוף כסף". בחגים פסח וסוכות נהג לערוך סעודה גדולה לתלמידי חכמים הזקוקים לכך, ובסופה נתן לכל אחד מהם מתת נדיבים לפי כבודם ומעלתם.
חכם חזקיה קטנוף עסק גם בלימוד תורה לרבים. בכל שבת היה דורש כשעתיים בבית הכנסת 'בבא תמא'. בערב ראש חודש היה נוהג לערוך לילה של לימוד תורה ותפילות. בימי השובבי"ם כתת רגליו למקומות שונים בארץ בעבור תיקון 'הברית'. בימי פרעות גזרות ומלחמות היה עורך תיקון 'זכות תם', שהוא כינוס של כשבעים איש, הלומדים תורה מן הבוקר עד הערב.
חכם חזקיה קטנוף נפטר בירושלים ביום כ"ג שבט תשכ"ב (1962) בירושלים. הוא הותיר אחריו 'הקדש' של כסף לקניית ספרי קודש שונים. בית הכנסת 'בבא תמא', שבו פעל, הנציח את אישיותו על אחד מקירותיו.
ספרו 'מדרש חזקיה'- ב' כרכים, לוקט ונערך על ידי נכדו שלום בביוף כשלושים שנה אחרי מותו. הוא מבוסס על דרשותיו, ומכיל מדרשים, פרושים דברי מוסר ומעשיות על פי סדר פרשיות השבוע.
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד זכות הערבות שאפילו צדיק אחד ביניהם - כולם עומדים.
'אתם נצבים היום כולכם' - היינו: כולכם ערבים זה לזה. שכל ישראל ערבים זה לזה. שאם אחד חוטא כולכם נושאים בחטאתו. ואפילו צדיק אחד ביניכם, כולכם עומדים בזכותו.
ועליכם להתנחם אחרי ששמעתם שאחד נכנס כערב בעד חברו. כי הערבות לטובתכם היא. שהרי קודם הערבות, לא הייתה זכות הצדיק עומדת, אלא לעצמו ולא לאחרים. עכשיו שכולכם נחשבים כאיש אחד, הרי זכות הצדיק תעמוד גם לכם.
חכם חזקיה קטנוף , מדרש חזקיה, חלק ב' פרשת נצבים עמ' 527 הוצאת הראל, ירושלים, תשנ"ב (1992) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד שלא העמידו המטאטא סמוך למזוזה.
'וכתבתם על מזוזות ביתך ובשעריך' - שלא לטאטא הבית ולהעמיד המטאטא סמוך למזוזה. אין צורך לומר שלא תעמיד שם כלי לתינוק שיעשה שם צרכיו, וכל אישה שזהירה בזה מאריכה ימים.
חכם חזקיה קטנוף , מדרש חזקיה, חלק ב' פרשת ואתחנן עמ' 444 הוצאת הראל, ירושלים, תשנ"ב (1992) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מורה מה שילמד תורה לבנו, שיכיר בה העולם, ויקבל חיזוק ביהדותו.
נכון שאי אפשר ללמד את הבן כל התורה, שהרי האדם צריך לעמול על מזונותיו, לפחות שילמדו פרשה עם פרוש רש"י שהוא הביאור הראשון של התורה באר היטב, באופן שאם יפתח אחד מכתבי הקודש ידע ויבין מה שהוא קורא ויבין את תוכנו. שידע ללמוד משנה, כי היא תיקון גדול לנפש. אמרו חכמינו, כי הסימן לכך שאותיות משנה הן אותיות נשמה.
כן הכרחי הדבר שידע ללמוד שולחן ערוך, שידע הדינים שהוא חייב בהם, שלא יעשה היפך מן המצוות. שישתדל ללמוד מעט 'עין יעקב' ומדרש, כי בלימוד זה יכיר את העולם, ויקבל חיזוק גדול ביהדותו. אלה שאינם חזקים ביהדות, זאת משם שאין הם לומדים מדרש, ואינם מכירים בגדולת הקב"ה, ואינם יודעים במה הם חיים.
חכם חזקיה קטנוף , מדרש חזקיה, חלק א' פרשת לך לך עמ' 84 הוצאת הראל, ירושלים, תשנ"ב (1992) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד שהמחפש רווחים קלים גורם לו שלא יגלה מצוקתו לאיש.
'הלוך ילך ובכה נושא משך הזרע, בא יבוא ברינה נושא אלומותיו' - היינו: זה שהולך בגלות ולובש בגדים נאים ומתאווה בעושרו ואומר: לא נאה לי לעסוק באומנות אלך לחפש לי רווחים וחיים קלים, ידע כי בסופו של דבר כשלא תהיה לו אומנות בידו, יגרום לעצמו שלא יגלה מצוקתו לאיש, וילך ויבכה במסתרים, ולא יהיה מי שירחם עליו, ויסייע בידו במצוקתו.
ואילו זה שרגיל במלאכה והוא עושה כל עבודה קשה, נושא אלומות על כתפו, איש זה חי בשמחה ובברכה כל ימי חייו ולא חסר לו דבר לאכילה. מי שנהנה מיגיע כפיו, חשוב הוא מאוד בעיניי הקב"ה.
חכם חזקיה קטנוף , מדרש חזקיה, חלק א' פרשת לך לך עמ' 84 הוצאת הראל, ירושלים, תשנ"ב (1992) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד טובה של ארץ ישראל שהיא מושלמת בכל הדברים.
'כי ה' א-לוהיך מביאך אל ארץ טובה' - משה רבנו הראה לבני ישראל את מעלת ארץ ישראל אף שהיא מעולה מכל הארצות ומושלמת בכל הדברים. שיש ארצות שמגדלות הרבה דגן אבל אינן עשירות בכסף ובזהב, ויושביהם עמלים בזעת אפם להרוויח פרנסתם. ויש ארצות שהן עשירות הרבה בכסף וזהב וכנגד זה, אין להם דגן. וארץ ישראל כשם שיש בה הרבה דגן ופרות, כן עשירה היא במחצבי כסף וזהב, ברזל ונחושת. כמו שכתוב: 'ארץ אשר אבניה ברזל ומהרריה תחצוב נחושת'.
חכם חזקיה קטנוף , מדרש חזקיה, חלק ב' פרשת עקב עמ' 464 הוצאת הראל, ירושלים, תשנ"ב (1992) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד במה ינהגו להכרית ולמחות כל מקטרג.
וטוב לקרוא פרשת הקרבנות כל יום ומסוגלים הם לבטל כל מקטרג. וזו תרופה יפה לנפש. וכן בתיקוני הזהר שנוהגים לקרוא באותם הימים רבת תועלת היא לנשמה.
ונוהגים הרבה אנשים לקרוא באותם הארבעים ימים מראש חודש אלול ועד יום הכיפורים, חמישה פרקי תהילים בכל יום וגם זה תיקון לנפש להכרית ולמחות כל מקטרג.
חכם חזקיה קטנוף , מדרש חזקיה, חלק א' פרשת כי תישא עמ' 526-527 הוצאת הראל, ירושלים, תשנ"ב (1992) מתוך 'החכם היומי'
