מקצת שבחו
חכם מרדכי הכהן נולד לאימו עיישה ולאביו חכם אברהם כהן אלחדאד בשנת תרפ"ב (1922) באנלטף, מרוקו.
ראשית תורתו למד מפי אביו, חכם אברהם הכהן אלחדאד, רבי ברהאא חזן, רב הכפר אנלטף. אחר העמיק תורתו בישיבות העיר פאס, ולאחר מכן בקזבלנקה. בקזבלנקה התארח כבן בית אצל יעקב ומסודי בן נאים.
בשנת ת"ש (1940) נשא לאשה את מרת רחל לבית אסרף, וחזר לקזבלנקה להמשיך לשקוד על תורתו. לפרנסתו עבד במחסן, השייך למשפחת בן נאים. פעמיים בשנה, בפסח ובראש השנה, היה חוזר אל אשתו ומשפחתו באנלטף. אחר שנולד בנם בכורם גדליה, באה עימו אשתו רחל לקזבלנקה, שם נולדו בניהם גדי ואלישר. חכם מרדכי הכהן הוסמך כשוחט, והם עברו לכפר בוז'ו, שם חכם מרדכי הכהן שימש רב ושוחט.
בשנת תשי"א (1951) חכם מרדכי הכהן זכה ועלה לארץ ישראל, בדרך נשאר עם משפחתו זמן מה במרסיי שם נולד בנם אלידע, בארץ התיישב במעברת אגרובנק ליד חדרה. לפרנסתו עסק כחקלאי בפרדס. אחר נולד להם בנם צוריאל, החל לעבוד כשמש בבית הספר בקרבת המעברה.
בשנת תשט"ו (1955) חכם מרדכי הכהן עם משפחתו לגבעת אולגה, הסמוכה לחדרה. בגבעת אולגה נולדה בתם חפציבה-מולדתי. חכם מרדכי הכהן שימש שוחט, חזן ובעל קורא בבית הכנסת. הוא סייע בהקמת ישיבת גבעת אולגה לצעירים, ועודד את הנוער עם תום לימודי התיכון, ללכת ללמוד בישיבות לפני גיוסם לצבא. לפרנסתו עבד כאב בית בבית הספר היסודי 'יבנה', שימש מורה ממלא מקום, ולימד שיעורים בתלמוד ותנ"ך.
בשנת תש"מ (1980) מתה עליו אשתו רחל, וכעבור שנתיים נשא את מרת פרי לאישה.
בשנת תשמ"ה (1985) פרש לגמלאות, ועבר לגור בירושלים. הוא הקדיש זמנו ללימודי תורת הסוד, והצטרף לחבורת המקובלים בהנהגת החכם המקובל לוי סעדיה נחמני. הוא למד בישיבת המקובלים 'בית אל', היה מוסר שיעורים בבתי הכנסת בעיר, והמשיך לעסוק בצורכי ציבור באמונה.
חכם מרדכי הכהן נפטר ביום כ"א תשרי תשנ"ג (1992). אחר פטירתו יצא לאור לזכרו ספר ר"ם - רחל ומרדכי.
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד השפע מן השמים ללא הפסק, הכל תלוי בהכנת המקבל
'כי לא מחשבותי מחשבותיכם, ולא דרכיכם דרכי' - למה הקדים בחצי הראשון 'מחשבותי' ל'מחשבותיכם', ואילו בחצי השני הקדים 'דרכיכם' ל'דרכי'? - בני אדם יש להם שתי טענות על אפשרות התשובה: א) אומרים שזה בלתי אפשרי שה' יסלח לאדם וישנה רצונו מכעס לרצון, הלא ה' אומר: 'אני ה' לא שניתי' - בלתי משתנה. ב) אומרים היאך יתקן את אשר יעוותו, על ידי חרטה בלבד. איך יתקן בגד שקרע וקלקל אותו. משיבם ה', נגד הטענה הראשונה - אין אצלי שום שינוי כלל, ואין אתם יכולים להשיג מהות מחשבותיי כלל, כפי שאין אתם משיגים מהות עצמותי. ועל הטענה השנייה, ולא דרכיכם דרכיי, כי לפי מה שסללתי דרך במצוות שנתתי לכם, יוכל לתקן את אשר עיוות על ידי חרטה, כי אתם מניחים לפי הגיונכם שאין אדם סולח לאשר השחיתו לו, על ידי חרטה בלבד, דרכיכם אינם דרכיי.
והתשובה על פי משל. כי גבהו שמים מארץ, כן גבהו דרכיי מדרכיכם. האם אפשר להשוות בין שמים לארץ על ידי גובה יחסי?! - אין להשוות כלל, כך לא יתכן להשוות בין דבר מצוי לאינו מצוי. ...
ועוד מברר דבריו במשל, המשיך על שתי טענותיהם הנזכרות לעיל. א) התורה והמצוות נתן אותם ה' אל האדם לעובדה ולשומרה, לא נתנה בעבור שיועילו לו לה' מן השומר מצווה או החוטא, כי ה' לא חסר דבר ורק להטיב עמנו רצה. ואם חטא ועבר על מצוות ה' רק לעצמו השחית, ולכן כשישוב בתשובה שלמה יקבלו ה' ברצון. ב) השפע הקדוש תמיד יורד מן השמים ללא הפסק, הכל תלוי בהכנת המקבל. שכן, מי שלא הכין עצמו לקבל השפע, דומה למי שלא חרש ולא זרע שדהו. אף על פי שיורד גשם המרווה את הארץ - לא יעזור לו הגשם היורד להרוות הארץ, ושמה לא ישוב ולא יביא אתו בחזרה מאומה. כך שפע ה' יורד רק למטה ולא מקבל כל תועלת ממעשיו של האדם, רק עשה מה שחפצתי והצליח במה ששלחתיו.
חכם מרדכי הכהן, 'ספר ר"מ - רחל ומרדכי' עמוד 2 מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד לא תבוז דבריהם לעת זקנתם, לעולם תהיה שומע עצתם
אשרי אדם שעמלו בתורה, לעולם הבא קונה את עולמו בשכרה. ברכות רבות יחולו על ראשו, אם עובד באהבה את בוראו. גם בעולם הזה טוב לו ואשריו, בכל יום חוט חסד משוך עליו. דיבורך עם הבריות יהיה בנחת, מלשני סתרים לא תחת. היה לפניו תמים ומשם חיה, וירחק ממך כל חולי ומקווה. ועניו תהיה כל ימי חייך, באהבך מאוד את ה' א-להיך. זכור ואל תשכח מאין מוצאך, מטיפה סרוחה נבראו גופך ואיבריך. חן וחסד תמצא בעשותך תשובה, ואולי ימחול לנו ויהי לנו לטובה. טעם פרי עץ הדר יהיה לנו למחיה, נזכה ונשמח באדמתנו ארץ הצבייה. יהיו כל ימיך בתשובה שלמה, יסלק הא-ל מעליך אף וחמה. כבד את אביך, אמך וה' מהונך, כי שלושתם שותפים ביצירתך. לעולם תהיה שומע לעצתם, לא תבוז דבריהם לעת זקנתם. מוצא שפתיך תשמור ועשית, כאשר נצרת לשונך בפיך ורצית. נהר זורם אל תהיה כנגדו, כביום הגשם פן תיפול לפחדו. סור מדרך רע ואל תקבל, כי הנאת העולם כולם הבל.
חכם מרדכי הכהן, 'ספר ר"מ - רחל ומרדכי' עמוד 24 מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד שלח משיחנו, כמו גשם לנו
עשה נא ה' אות לטובת עמנו, ושלח משיחנו כמו גשם לנו. פדה עדה סוערה ענייה, ממקום אשר תמיד עיניך צופיה. צדקה תהיה לנו למזור, כי כנוגה אור עולה השחור. קנה דעת טובה מחרוץ, מלושני סתרים נגדך אל תרוץ. רביד הזהב יהיו לנו לטובה, והא-ל החנון יהיה לנו לעזרה. שמירת שבת כאישון בת עין, להגדיל בה כוס ישועות יש מיין. תקבצנו לארץ הטובה והטהורה, ותעלנו לציון הר ה' במהרה. אמן!
חכם מרדכי הכהן, 'ספר ר"מ - רחל ומרדכי' עמוד 24 מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד שההצלחה שלנו תלויה בתמיכה של הסביבה האנושית
החיים קצרים, וביכולתנו לקבוע את גורלנו. חשוב לפתח חזון ולחשוב רחוק. גם את המסע בן אלפי הקילומטרים מתחילים בצעד אחד. למסע הגדול שלכם קבעו מטרות קצרות טווח, שאפשר להשיג אותן בטווח נראה לעין. "יד רוחצת יד", ההצלחה שלנו תלויה בתמיכה של הסביבה האנושית שלנו, עלינו לתמוך בשותפינו כדי שגם הם יתמכו בנו. א-לוהים ברא אותנו עם שתי עיניים, שתי אוזניים אך רק עם פה אחד! להזכיר לנו את היחס בין מה שרואים ושומעים לבין מה שאומרים.
חכם מרדכי הכהן, 'ספר ר"מ - רחל ומרדכי' עמוד 2 מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד שגדול האדם מן המלאך, שמלאך אין חסרון ולא מעלה
'ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה' - פירוש הדבר, שהאדם כל הזמן צריך ללכת, זאת אומרת שתמיד ימשיך להתעלות ולהתקדם לעומת המלאכים שכתוב עליהם 'בין העומדים'. אין להם חיסרון ולא התקדמות. האדם או ממשיך לעלות או מתחיל לרדת.
חכם מרדכי הכהן, מתוך מכתב שכתב חכם מרדכי הכהן לבתו חפציבה בסיימה את לימודי התיכון מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד שהקדוש ברוך הוא זן את בריותיו בחוכמתו
'ותעשה אדם כדגי הים' - הדג הגדול תמיד רודף את הדג הקטן מאחור לטורפו. ... אם יבלע את הדג מאחור, הרי הסנפירים של הדג עומדים בזמן שבורח מן הטורף, ואם היה בולעו היה חונק אותו ...
מה עושה הקדוש ברוך הוא כדי לפרנס בריותיו? - מזמין דג אחר הבא לקראתו ובולעו ישר, מה שלא חשב עליו. ככה האדם מחפש פרנסתו פה ושם, ולא יודע מאיפה ימצא פרנסתו. הקדוש ברוך הוא מזמין לו פרנסה ממקום שלא חשב עליה, והיא נמצאת לידו, רק שהוא לא השכיל לראות אותה לידו.
חכם מרדכי הכהן, מתוך מכתב שכתב חכם מרדכי הכהן לבנו צוריאל בשהותו בשליחות בקנדה, תשמ"ג (1983) מתוך 'החכם היומי'