מקצת שבחו
חכם מרדכי מערבי, נולד לאביו חכם שלמה מערבי ולאימו יפה בשנת תש"ה (1945) בדמשק, סוריה.
בשנת תש"ח (1948) זכה ועלה עם הוריו לארץ ישראל. גדל בתורה וביראה על ברכי אביו, חכם שלמה מערבי, שהתפרנס ממסחר, ושלח את בנו ללמוד בישיבת חכמים.
חכם מרדכי מערבי מסר שיעורים בכמה מקומות, והקדיש עצמו להפצת התורה וליראת שמיים. לימים, הצטרף לצוות המייסד של ישיבת 'ברכת יוסף' בבני ברק, ובמשך עשרות שנים שימש רב ומורה בישיבה זו, כשבראשה עומד גיסו, חכם אליהו פורת טהרני. חכם מרדכי מערבי ליווה את תלמידיו מראשית צעדיהם בישיבה, והורה להם את דרך קניין התורה ואת השמחה בלימודה. הוא אהב את תלמידיו ודאג לכל צורכיהם כאב הדואג לבניו.
חכם מרדכי מערבי השלים הסמכתו כטוען רבני, וסייע בכל כוחו להשכנת שלום בית. בסוף ימיו חלה בכליותיו, נסע לדרום אפריקה להשתלה. הוא סבל ייסורים קשים וקיבל אותם באהבה.
חכם מרדכי מערבי נפטר ביום י"ב בחשון תשס"ט (2008), ומנוחתו כבוד בית העלמין ויז'ניץ בבני ברק.
בשנת תש"ע (2009), במלאות שנה לפטירתו, יצא לאור בבני ברק ספרו 'גדולת מרדכי' - על פרשת השבוע, חידושי תורה ודברי מוסר. כן הובאו בספר גניזת כתבי חכמי דמשק, ומנהגי העיר, וכמה הספדים, שנאמרו לכבודו.
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד מעלת בעלי תשובה, שלומדים לאחר שהרגישו בחסרונה
'במקום שבעלי תשובה עומדים, צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד' - הטעם הוא שקביעת התורה לגבם הוא קבלה מרצון, דהיינו מכוח הכרת החיסרון. כן בלימוד התורה, אם אדם מודע לחסרון ידיעתו, מקבל הוא את דברי התורה, למרות שאינו מבינם. וכמו שאמרו חכמינו זיכרונם לברכה על הפסוק: 'כי לא דבר ריק הוא מכם' - אם ריק, הוא מכם. כאשר יש לאדם שאלה על התורה, צריך לדעת שזה נובע מחסרון.
חכם מרדכי מערבי, ספר זיכרון גדולת מרדכי, עמ' ק-קא, הוצאת המשפחה. בני ברק, תש"ע (2009) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד שמראה עצמו צדיק, אפילו על פתחו של גיהנם אינו חוזר
'במידה שאדם מודד בה, מודדים לו' - אם האדם מראה את עצמו צדיק, נראה הוא כצדיק יסוד עולם, מדקדק על קוצו של יוד, רק לעיני הבריות, אך בתוכו הוא משקר, מהדר במצוות כלפי העולם ולא כלפי עצמו, מהדר בפרהסיה, ובצנעא אינו כן. באותה הדרך ינהגו בו, כשיגיע לבית דין של מעלה, ויתחילו לדון אותו כביכול מגיע לו גן עדן על חסידותו וההידורים שעשה, ומיד מצווים לשני מלאכי חבלה לקחתו לגיהנם. נדמה לו שמוליכים אותו לגן עדן, והנה בדרך כשהולך עם מלאכי החבלה, מרגיש שקצת חם לו, וחושב שאולי טעו בדרך. אומרים לו: 'הדרך לגן עדן רחוקה, גם אנו חם לנו'. וככל שהולכים החום גובר. 'נו!', מפציר הוא בהם, 'שמא טעינו בדרך'. אומרים לו: 'עוד מעט מגיעים'. ושמחתו מגיעה לשיאה, כי הנה הגיע למקום המיוחל ובליבו מרגיש איך סידר את הבית דין של מעלה, והולך באשליה שהוא אדם פיקח שידע איך להסתדר. ושם נותנים לו את ההרגשה הזו. והנה הגיע הרגע שחושב שצריך להיכנס לגן עדן, וזורקים אותו לגיהנם. וזה הפשט ש'רשעים, אפילו על פתחו של גיהנם אינם חוזרים'.
חכם מרדכי מערבי, ספר זיכרון גדולת מרדכי, עמ' צב-צג, הוצאת המשפחה. בני ברק, תש"ע (2009) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד אחר שיש נדיבות הלב, אפשר לעשות משכן
'דבר אל בני ישראל, ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו' - הקדוש ברוך הוא אמר למשה: 'דבר אל בני ישראל' - דיבור קשה, שידעו שהמצווה העיקרית היא נדיבות הלב, ומבלעדיה אין שום ערך למצווה. אם הינך נותן את הלב, אף שתרומתך נחושת - היא מתקבלת. אך אם אינו נותן מכל הלב, אפילו נתינתו גדולה מזהב - אינה מתקבלת. ולאחר שיש בתרומה זו נדיבות הלב, אפשר לעשות משכן.
חכם מרדכי מערבי, ספר זיכרון גדולת מרדכי, עמ' קה, הוצאת המשפחה. בני ברק, תש"ע (2009) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד שהאיחוד משפיע לקבל שפע מעל הטבע
'ראה אנכי נותן לפניכם היום, ברכה וקללה' - התחיל הקדוש ברוך הוא את מתן עשרת הדברות בלשון 'אנכי'. זהו כוונת הפסוק: 'ראה אנכי' - אם תזכור ותראה את המעמד של 'אנכי', ששם נאמר: 'וכל העם רואים את הקולות', וזה נוגד את הטבע, כי דבר רוחני אי אפשר למשש אותו, אין חוש הראיה יכול לראות אלא דבר גשמי. אך כשיש לב אחד, האיחוד משפיע לקבל שפע מעל הטבע. 'נותן לפניכם ברכה וקללה' - לא לאבד את המעלה הזו של אחדות.
חכם מרדכי מערבי, ספר זיכרון גדולת מרדכי, עמ' קכז, הוצאת המשפחה. בני ברק, תש"ע (2009) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד מעלת חודש אלול, שהכל הולך אחר ההכנה
'אני לדודי ודודי לי' - הצעד הראשון צריך לבוא מצד האדם, בבחינת 'פתחו לי פתח כחודו של מחט'. על הפתח להיות מפולש משני צדדים, שיתאפשר לעבור מצד אחד אל הצד השני, ואחר כך הקדוש ברוך הוא יעזור. אי אפשר להגיע להצלחה אם אין התעוררות מצד האדם.
'אני לדודי' - קודם עלי לדעת מי אני, מה הם הכלים שברשותי, מה הם הכוחות והאפשרויות שלי, כדי לקבל את השפע. ואחר כך 'דודי לי' - יוכל השפע לבוא מלמעלה. כדי לדעת איך לקבל אותו צריך הכנה, כמו שמצאנו במתן תורה, שאמר הקדוש ברוך הוא למשה רבינו, עליו השלום, להתכונן שלושה ימים לפני מתן תורה, כי אי אפשר לקבל מיד את התורה, אלא צריך הכנה. ...
כדי להתכונן לראש השנה וליום הכיפורים, יש צורך באלול. אך מה היא ההכנה לקראת אלול. וכי אין לו הכנה, ודאי צריך הכנה לחודש אלול. זמן ההכנה הוא כל השנה, ממוצאי יום כיפור מתחילה ההכנה לאלול. ומה היא ההכנה? - שיכיר האדם את עצמו אם יש לו כלי קיבול ראוי לקבל את השפע מלמעלה או צריך להכין לעצמו, לעמול ולהתאים לעצמו. הכל הולך אחר ההכנה, ככל שההכנה רצינית יותר וגדולה יותר, כך השפע גדל ומתקבל יותר.
חכם מרדכי מערבי, ספר זיכרון גדולת מרדכי, עמ' קלז-קלח, הוצאת המשפחה. בני ברק, תש"ע (2009) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד חובת מנהיגי המפלגות, שלא יחללו דברם לפני הבחירות
'וידבר משה אל ראשי המטות ... לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה' - כאן רמוז רמז גדול, עד כמה חלה על מנהיג בעם ישראל החובה, שלא יחלל את דברו. בתחילה כשהוא עדיין רק מועמד לקבל משרה, מרבה הוא להבטיח לעם הבטחות גדולות, ולאחר שקיבל את משרתו הופך הוא את עורו ומתנצל שאי אפשר לו לקיים. עליו לעמוד בהבטחתו וככל היוצא מפיו יעשה.
ובדרך רמז זה נאמר 'אל ראשי המטות' - שכל מפלגה ומפלגה היא בבחינת מטה, שלא תחלל את דבריה, שלא תעשה את דבריה חולין.
חכם מרדכי מערבי, ספר זיכרון גדולת מרדכי, עמ' קכג, הוצאת המשפחה. בני ברק, תש"ע (2009) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד שצריך להיות שלם באהבת השלום כדי שדבריו יהיו נשמעים
'הלל אומר: הוי מתלמידיו של אהרן, אוהב שלום ורודף שלום, אוהב את הבריות ומקרבן לתורה'. - הלל בא לומר לנו: על מנת להגיע אל השלב האחרון, לקרב את הבריות לתורה, יש להקדים לכך שלושה שלבים. האדם צריך להיות שלם בעצמו בשלושה דברים אלו: אוהב שלום, ורודף שלום, ואוהב את הבריות. וממילא יוכל לקרב לתורה, שכן אדם הדואג לאחרים, וודאי שדבריו יהיו נשמעים.
חכם מרדכי מערבי, ספר זיכרון גדולת מרדכי, עמ' קנד, הוצאת המשפחה. בני ברק, תש"ע (2009) מתוך 'החכם היומי'
