מקצת שבחו
חכם ינון חורי נולד לאביו
חכם חיים חורי ולאימו סעדונה בשנת תרפ”ו (1925), בעיר ג'רבה שבתוניס.
בשנת תרפ"ז (1926) מונה אביו,
חכם חיים חורי אביו כאב בית הדין ורב העיר רב הראשי גאבס. בשנת תרפ"ט (1929), בעודו קטן, שלחו אביו להתחנך על ברכי חכמי ג'רבה. חכם ינון חורי ניכר בשקידתו בלימוד התורה, וזכה להערכת רבותיו,
חכם רפאל כדיר צבאן,
וחכם רחמים חי חויתה הכהן. משהחל ללמד, השקיע בתלמידיו את כל מרצו, פיתח תפישות פדגוגיות חדשניות, וראה ברכה בעמלו.
חכם ינון חורי נשא לאישה את מזיאנה (יפה) למשפחת טרבלסי ועבר להתגורר בגאבס. עם הקמת מדינת ישראל, ארגן את פעולות העלייה לארץ ישראל. בשנת תש"י (1950) אף הוא עלה לארץ, אומנם עלה בעצמו באשרת תייר, ולכן לא הוכר כעולה חדש, ולא זכה לסיוע הסוכנות היהודית. הוא נאלץ לישון ברחובות תל אביב עד שבהשתדלות חכם שמואל עידאן, נמצא לו מקום שינה במרתף חנות בגדים.
בשנת תשט"ו (1954) עלו אשתו מזיאנה ושלושת ילדיו, הם התגוררו ב'שער עלייה' בחיפה, משם עברו ל'בית עולים' בפרדס חנה, משם למעברת לוד. לימים עבור להתגורר בעיר בני ברק.
חכם ינון חורי השלים את לימודיו הפורמאליים, והוסמך כמורה. במשך שנים רבות שימש מורה לספרות ולדקדוק, ומחנך בבית ספר היסודי 'שאר יישוב'. הוא חי בענווה ובפשיטות בדירה צנועה, ונחבא אל הכלים.
בשנת תשל"ט (1979) החל לשמש אחד מחכמי ישיבת 'כסא רחמים' בבני ברק. בשנת תשנ"ב (1992) הקים את כולל 'גבעת חיים' בגבעתיים, שעל יד ישיבת 'כסא רחמים', לזכר אביו
חכם חיים חורי ועמד בראשו.
מתוך אהבת ישראל עצומה, היה מסייע לכל פונה שביקש את תפילתו. עליו נאמר: עמוד תפילתם של ישראל.
חכם ינון חורי נפטר ביום ט"ו בשבט תשס"ד (2004). כשנה לאחר פטירתו יצא לאור הספר 'שמש ינון', ובו נאספו חידושיו, בידי בנו, חכם שושן חורי.
מדברי הרב בעניין 'מסורת אבות' מלמד אף במותו, עודנו מוסיף להאיר את דרכנו באור תורתו
'ומשה בן מאה ועשרים שנה במותו' - שהמילה 'במותו' נדרשת לפניה ולאחריה, שאף משמת 'לא כהתה עינו' - שעודנו מוסיף להאיר את דרכנו באור תורתו, אשר לא ידעך לנצח. 'ולא נס לחה' - שתורת משה לא הזדקנה, לא השתנתה ולא התיישנה. הורקה מכלי אל כלי, ובגולה הלכה, בלוותה את אנשי שלומה ונושאי דברה. ואף על פי כן עמד טעמה בה, ריחה לא נמר, ולחה לא נס. תלאות הזמן לא חרשו קמטים בפניה, המלחמות הרבות שאסרו עליה אויביה הרבים, מבית ומחוץ להכחידה, או לשנות את צורתה, לא יכלו לה. אויביה ושונאיה לבשו בושת, והיא ממשיכה להיות צעירה רעננה וחדשה, כביום צאתה לאור העולם.
חכם ינון חורי , שמן ינון, עמ' 628, הקדמת חכם ינון חורי לספר גרש כרמל תשכ"ב (1962), דפוס 'הכהנים', בני ברק, תשס"ה (2005) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מרמז גאולה שהיא שלמה עולה בה מ"ה, שמו יתברך
'וגאלנו גאולה שלמה למען שמך' - המילה 'גאולה' כשהיא מלאה וא"ו, עולה בגימטרייה מ"ה, אך 'גאלה' חסרה וא"ו, עולה ט"ל. וזהו: 'וגאלנו גאולה שלמה' - של מ"ה - למען שמך שהוא שם מ"ה.
חכם ינון חורי , ויוסף הוא המשביר, מאת חכם שלמה משה עמאר, עמ' סא, ישראל תשע"ד (2014) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'לימוד התורה' מלמד שמי שלא לומד הלכה ביסודיות, יאמר אסור על כל שישאלוהו
אדם ירא שמים שלא למד הלכות ביסודיות, יאמר על כל שאלה שישאלוהו, יש בעניין זה מחלוקת וטוב להחמיר. ובזה פוטר עצמו מללמוד. .... וכבר המליצו על הנאמר במלכים: 'החמור אסור והסוס אסור' - שמי שלא לומד הלכה ביסודיות, יאמר על כל מה שישאלוהו אסור. 'ואהלים באשר המה' - אך רק מי שהוא יושב אהלים בליבון הלכה, יכול לומר את ההלכה כאשר היא מותר או אסור.
חכם ינון חורי , טובים השנים, כרך ז, הקדמה, ישראל, תשע"ח (2018) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'גאולת ישראל' מלמד שנישאים הצדיקים לעולם הבא, יחד עם המחזיקים בהם
'כל הכלים הניטלים בשבת, שבריהם ניטלים עמהם, ובלבד שיהיו עושים מעין מלאכתם'. 'כל הכלים' - רמז לצדיקים, 'ניטלים בשבת' - לעולם שכולו שבת, דהיינו עולם הבא, שם ניטלים ונישאים למקום רם ונשא. ולא רק הם, אלא גם 'שבריהם' - כלומר המחזיקים בהם, מלשון 'ויוסף הוא המשביר לכל עם הארץ', גם כן 'ניטלים עמה'. 'ובלבד שיהיו עושים מעין מלאכתם' - שגם הם לומדים כהשגתם בתורה הקדושה.
חכם ינון חורי , שלמי שמחה, מאת חכם שמעון חיררי, עמו כו, תל-אביב, תשמ"ו (1986) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד המעכב מעשרותיו, אין שדהו עושה, אלא אחד מעשר
'ואיש את קדשיו לו יהיו, איש אשר יתן לכהן לו יהיה' - פירש רש"י זיכרונו לברכה בשם מדרש אגדה מי שמעכב מעשרותיו ואינו נותנן, לו יהיו המעשרות - סוף שאין שדהו עושה אלא אחד מעשר, שהיתה למודה לעשות. עד כאן לשונו. ויש לרמוז תיבות: 'ואיש את קדשיו' - עולה בגימטרייה 'המעכב מעשרותיו'.
חכם ינון חורי , אור החמה, מאת חכם משה חורב, במדבר, מהדורה ב, עמו' ח, בני ברק, תשנ"ה (1995) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד לא תתעב החוטא כי אף על פי שחטא ישראל הוא
'לא תתעב אדומי כי אחיך הוא' - היינו החוטא שנקרא אדום, 'כי אחיך הוא' - שאף על פי שחטא - ישראל הוא. וכן נרמז בתיבות 'כי אחיך', שהן נוטריקון 'אם יהיו חטאיכם כשנים כשלג ילבינו'.
חכם ינון חורי , שמן ינון, עמו' 699, דפוס 'הכהנים', בני ברק, תשס"ה (2005) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד שאם אינו אוהב תלמידיו כבניו, אסור לו ללמדם
אם רב לא מרגיש שאוהב את תלמידיו כבניו, אסור לרב ללמדם, שהרי צריך שיהיה קודם: 'אוהב את הבריות' ואחר כך 'מקרבן לתורה', ולא לחינם נכתבו בסדר זה.
חכם ינון חורי , ירחון תורני יתד המאיר, 190, עמו' 623, הוצאת מוסדות 'יתד התשובה' צפת, תשע"ח (2018) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד מעלת עשרה יהודים פשוטים על תשעה גדולי הדור
אם יתווספו תשעה אדמו"רים, גאונים ,פוסקים, גדולי הדור, הם אינם יכולים לומה קדיש. ואם יהיה מנין עשרה יהודים פשוטים, יראי שמים, אפשר לומר קדיש. מכאן אתה למד מהו הערך הגדול של כל יהודי.
חכם ינון חורי , יוסף לקח, א, עמ' לה, בני ברק תש"ע (2010) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל' מלמד שבא ומבקש ברכה, פירוש הדבר ששלחו אותו מן השמים.
בכל עת שבא אדם ומבקש ברכה, פירוש הדבר, ששלחו אותו מן השמים. אשר על כן, יש לברך אותו ולהתפלל עליו בכוונה ובכובד-ראש, ולא כלאחר יד וכחותה גחלים על ראשו.
חכם ינון חורי , שמן ינון, עמו' 375, דפוס 'הכהנים', בני ברק, תשס"ה (2005) מתוך 'החכם היומי'
מדברי הרב בעניין 'מנהג ישראל' מלמד מנהג לומר בכל אחד מפסוקי ברכת כהנים, 'בזכות אבא
כתב הרב 'כף החיים', זיכרונו לברכה, שכל פסוק מפסוקי ברכת הכהנים מכוון כנגד אחד מהאבות. עיין שם. ולכן יש נוהגים לאחר פסוק ראשון: 'יברכך ה' וישמרך' - לומר בלחש: בזכות אברהם. ובפסוק ב': בזכות יצחק. ובפסוק ג': בזכות יעקב. ונראה לרמוז כי תיבת 'יברכך' - גימטרייה: 'אבא אברהם', ותיבת 'יאר' - גימטרייה: 'אב יצחק', ותיבות 'ישא ה' פניו אליך' - גימטרייה: אב ישראל. ומה שבא הרמז באברהם בלשון ארמית - כי מוצאו מארם, ואולם יצחק ויעקב רמוזים בלשון הקודש - כי מוצאם מארץ הקודש.
חכם ינון חורי , אור החמה, מאת חכם משה חורב, במדבר, מהדורה ב, עמו' יט-כ, בני ברק, תשנ"ה (1995) מתוך 'החכם היומי'
