ראשית תורתו למד מפי אביו חכם גבריאל חורי, נצר לחכם רחמים חורי הראשון. גדל בתורה וביראה על ברכי חכמי ג'רבה, וכבר בגיל צעיר היה מסייע בידי מלמדי התינוקות. בשנת תרע"ב (1912) עבר לעיר מדנין שם לימד תורה לתלמידים צעירים. לאחר פטירת אביו, חכם גבריאל חורי, חזר לעיר ג'רבה, והחל ללמד בבתי המדרש בעיר: ב'בית כנסת הגדול', ב'בית כנסת רבי אברהם חדאד', וב'בית כנסת רבי שלום חדאד', לבסוף קבע מקומו בבית כנסת 'עליית רבי יצחק חורי'. הוא ידע סוד לחש לסילוק עקרבים, שהיו מצויים בג'רבה בימי הקיץ, לשם כך היה עובר בין הבתים. בשנת תשט"ז (1957) כשעלה רבי כדיר צבאן, רבה של מדנין לישראל, חזר חכם חוויתו חורי לעיר מדנין, ושימש בה רב ודיין.
בשנת תשכ"ג (1963) זכה ועלה לארץ ישראל, והתיישב בעיר אשקלון. הוא עמד בראש בית הכנסת 'אוהל משה', שם שימש שליח ציבור, מלמד תינוקות ודורש לציבור הרחב. כשמצבו הבריאותי הקשה עליו לצאת ללמד. קבע בביתו לימוד גמרא והלכות לכמה תלמידי חכמים.
חכם חוויתו חורי נפטר ביום ה' אדר תשמ"ג (1983) ומנוחתו כבוד בעיר אשקלון.
לאחר פטירתו יצאו לאור, בידי בניו ובפרט בנו, חכם דוד חורי, ותלמידו, חכם בנציון חדד, כתבי ידו ודרושיו בספר 'חח ונזם' בחמישה כרכים, שיצאו לאור בשנים תשמ"ד (1984) - תשמ"ה (1985). כרך ד' מוקדש כולו לשיטת העיון התוניסאי על מסכת קידושין.
