ראשית תורתו למד מאביו חכם משה סויסה. גדל בתורה וביראה והיה לתלמיד חכם, הנודע בחוכמתו ובצדקתו. בצניעותו הרבה, היה מלמד נערים לבר המצווה, ומסייע לבני קהילתו בעצות טובות ובפתרון חלומותיהם. היה לו זיכרון מופלא, והוא ידע לימודו בעל פה, והעמיק בתורת הנגלה והנסתר.
בשנת תרצ"ג (1933) לאחר פטירת אשתו הראשונה, ממנה נולדו לו שתי בנות, חכם יצחק סויסה עבר לעיר קזבלנקה. בשנת תרצ"ה (1935) נשא לאישה את מרת סולטנה, שאמצה את שתי בנותיו, ונולדו להם שלוש בנות.
חכם יצחק סויסה סבל ייסורי הגוף והיה מצטער הרבה. עם כל זה, הוסיף וסיגף עצמו בצומות. הוא לא נהנה מן הציבור, וסרב לקבל מלגת לימודים מהישיבה, והיה מתמיד בלימודו, שלא על מנת לקבל שכר.
לאחר שנים רבות נולד לו בן זכר, אך בנו נפטר, ביום השמיני ללידתו. בעקבות צערו, החל לכתוב את ספרו 'ויזרע יצחק'. במהלך כתיבת הספר איבד את מאור עיניו, אך המשיך בכתיבת הספר מתוך זיכרונו. ספרו 'ויזרע יצחק' יצא לאור בשנת תשי"א (1951) והוא כולל דרשות על פרשיות השבוע ועל פרקי תנ"ך. בתוך הספר מביא חכם יצחק סויסה גם מתורתו של אחיו, חכם מרדכי סויסה. בסוף הספר הוא מביא תפילת בקשה, שמצא בנערותו בכתב יד,
חכם יצחק סויסה החל בכתיבת ספר נוסף אך נפטר בטרם הספיק לסיימו.
חכם יצחק סויסה נפטר ביום י"ג בתשרי תשט"ו (1954), ומנוחתו כבוד בעיר קזבלנקה.
