חכם דוד אמאדו נולד לאימו ולאביו חכם יעקב בשנת תקל"ז (1777) באיזמיר שבתורכיה.
גדל בתורה, בנגלה ובנסתר, וכבר בצעירותו הצטרף דיין בבית הדין בעירו איזמיר.
בשנת תק"ס (1800) זכה ועלה לארץ ישראל, והתיישב בעיר חברון. היה מקפיד לקום בכל לילה לתיקון חצות, והיה פותח ראשון דלתות בית המדרש, ובאחת הלילות בעת פתיחת בית המדרש זכה לגילוי שלושת האבות בבית מדרשו וכמעט ופרחה נשמתו עד שבאו חבריו והחיו אותו, וכן זכה לגילוי אליהו הנביא.
חכם דוד אמאדו חזר לעירו איזמיר, שימש כדיין וראש ישיבה. היה לומד בחברותא קבלה עם רב העיר, הראשון לציון חכם יוסף רפאל חזן עד שזכה ועלה אך הוא לארץ ישראל והתיישב בעיר חברון בשנת תקע"ג (1813).
חכם דוד אמאדו נפטר ביום י"ג כסלו בשנת תקצ"ב 1831).
חיבורו 'תהילה לדוד' - דרושים, יצא לאור בסלוניקי, לאחר מותו, בשני חלקים, בשנת תקצ"ג (1833) ובשנת תקצ"ה (1835). חיבורו 'עיני דוד' - רמב"ם ושו"ת יצא לאור באיזמיר בשנת תרל"א (1871). שני ספריו יצאו לאור בידי בניו חכם יעקב אמאדו וחכם חיים משה אמאדו.