חכם יעקב פינצי שימש כרב ומורה צדק בעיר בוקרשט (היום רומניה), לאחר מכן עבר לעיר באזארג'יק (היום בולגריה) שם שימש בקודש, ושמעו יצא כרב המופלא בנסתר ובנגלה. לחכם יעקב פינצי שלושה בנים: אברהם הבכור, יצחק שנפטר רך בימים, ומנחם, שהוציא לאור את חיבורו של אביו 'זכות אבות', בשנת תרל"ח (1877).
חכם יעקב פינצי זכה ועלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. כיהן כשני בקודש לראשון לציון החכם חיים אברהם גאגין, שמביא שבחו של חכם יעקב פינצי בספרו 'חוקי חיים', שיצא לאור בשנת תר"ג (1843) בירושלים. חכם שמואל חיים מביא סימוכין בשמו, בספרו 'שמן המשחה', שיצא לאור בשנת ת"ר (1840) בקושטא. וכן הוא חתום על הסכמה ל'ספר התקנות ומנהגי ירושלים', שיצא לאור בשנת תר"ב (1842) ע"י חכם אברהם אשכנזי וחכם יעקב קאפילוטו.
חכם יעקב פינצי נפטר, כנראה, בשנת תר"ט (1879), ונטמן בהר הזיתים. יום פטירתו אינו ידוע לנו, אנו מציינים אותו ביום ז' באדר, שכל נשמות חכמי ישראל כלולות במשה רבינו.
חכם יעקב פינצי חיבר חידושים והשיב תשובות לכל שואל, אך הם אבדו. חיבורו 'זכות אבות' יצא לאור לאחר מותו.