חכם מרדכי דרמון (צ'רמון) נולד לאביו חכם יהודה ולאימו בשנת ת"ק (1740) בעיר מסקרה באלג'יר.
תורתו למד מפי חכמי עירו, ובשנת תק"כ (1760), החכם יעקב חיים בן נאים, בעל ה'זרע יעקב', הגיע לעיר ושימש בה דיין ארבע שנים. חכם מרדכי דרמון עלה וגדל, שימש נגיד הקהילה היהודית בעיר מסקרה (אלמעסכר), ויועץ הביי (השליט) של מסקרה, בשליחותו יצא לתורכיה, וניצל ממוות בדרכו.
בשנת תק"ן (1790) נחרבה העיר ווהראן (אוראן) ברעידת אדמה, לאחר שנתיים, בשנת תקנ"ב (1792) נטשו הספרדים את העיר, ומוחמד אל כביר, הביי של אלג'יר, החל בבניית העיר מחדש. היהודים שגורשו מהעיר, בזמן השלטון הספרדי, הוזמנו לחזור אל העיר, בתוכם חכם מרדכי דרמון, שהיה ממחדשי הקהילה היהודית בווהראן. הוא ייסד את בית הכנסת בווהראן, בית כנסת שנקרא על שמו - בית כנסת דרמון. בית הכנסת העתיק נחרב לאחר שהוסב לכנסיה בזמן גירוש יהודי ווהראן בשנת תנ"ט (1669). חכם מרדכי דרמון שימש יועץ הביי (שלחט) של אלג'יר ונגיד הקהילה היהודית בעיר.
בשנת 1805 (תקס"ה) פרץ מרד מקומי בהשפעה צרפתית כנגד השליט התורכי. רבים מיהודי ווהראן ברחו לאלג'יר. חוסר השקט הפוליטי הביא לערעור מעמד הקהילה היהודית בווהראן, ולחשש בפגיעה בחיי היהודים בה. 25 שנה לאחר מכן, בשנת תק"צ (1830), נכנסו כוחות אבטחה צרפתיים להגן על יהודי העיר מחשש לטבח ביהודי העיר. אירוע זה זכור כ'פורים של אוראן', ומצוין בכל שנה בשבת שלפני תשעה באב. חכם מסעוד דרמון, נכדו של חכם מרדכי דרמון, חיבר מילים לפיוט 'מי כמוך', המציינים מאורע זה.
חכם מרדכי דרמון נפטר בשנת תק"ע (1810). אין אנו יודעים את יום פטירתו, אנו מציינים אותו ביום ז' באדר, שכל נשמות חכמי ישראל כלולות בנשמת משה רבינו.
חיבורו 'מאמר מרדכי' - פירושים וחידושים על התנ"ך, יצא לאור בשנת תקמ"ז (1787) בעיר ליוורנו. כנראה הוא מחבר הפיוט 'אני אשמח במנוחתו כי יום שבת קרא אותו'.