אפשר לפרש המדרש: 'כשיצאו ישראל ממצרים כרתו ברית לעשות חסד זה עם זה' על פי מה שאמרו זיכרונם לברכה בפסוק: 'ולקחתם לכם אגודת אזוב' - שרמז אל האחדות, להיות אגודה אחת, שבזכות האחדות יצאו ממצרים. וכיוון שידעו שהאחדות דבר טוב ומועיל כרתו ברית לעשות חסד זה עם זה ולהצטער בצער חבריהם, שכל זה מכוח האחדות. ובזה יובן גם כן כוונת המדרש: עמדה להם בימי המן ככתוב: 'ואכלו את הבשר בלילה הזה', וכתוב 'בלילה ההוא נדדה שנת המלך'. וזוהי כוונתם שאכילת הפסח, שממנה למדנו מידת האחדות, היא שעמדה בימי המן, כשהיו ישראל גם כן באגודה אחת בעניין הצום, כמו שאמרו זיכרונם לברכה על פסוק: 'לך כנוס את כל היהודים'.