'אין ממנין פרנס על הציבור, אלא אם כן קופה של שרצים, תלויה לו מאחוריו'. וצריך לדעת, מה דעתו של אדם זה, לתלות לו קופה של שרצים, ומה טעם יש בזה? - ונראה לפרש על פי מאמרם זיכרונם לברכה במדרש שם טוב מזמור ח"י: אליהו הנביא שאל את רב נהוראי: מפני מה ברא הקדוש ברוך הוא שקצים ורמשים. אמר להם: לצורך נבראו, שבשעה שהבריות חוטאים הוא מביט בהם ואומר: ומה אלו, שאין צורך בהם נבראו ואני מקיימם, אלו שיש צורך בהן, על אחת כמה וכמה. יעויין שם.
נמצאנו למדים כי השקצים והרמשים מכריחים לאדם, שאין צורך בו, שיתקיים בעולם מקל וחומר. וידוע הוא שפרנס שעל הציבור צריך שיהיה סבלן ועניו, אינו מתגאה על הציבור, כי כל שאין רוח הבריות נוחה הימנו, אין רוח המקום נוחה הימנו. ורבותינו זיכרונם לברכה דרשו שארית על מי שמשים עצמו כשיריים, רצונו לומר, שסובר בעצמו שהוא נברא ללא צורך, ולמפרע הוא נחשב שיריים בעולם.
אמור מעתה, זהו הרמז הרומז שבא להשמיע לנו, שפרנס על הציבור צריך שיהיה עניו, לכך אמר: 'אין ממנים פרנס על הציבור, אלא אם כן קופה של שרצים תלויה מאחוריו' - כלומר שרוצה להגיד, שמשים עצמו כשיריים, וכדבר הנברא בלתי צורך, לכן קופה של שרצים תלויה לו מאחוריו, כמגיד ואומר שמקל וחומר של שרצים, שישנם בעולם לבלי צורך, מקל וחומר, זה הוא שיכול להתקיים בעולם, שבלא זה אינו ראוי לעמוד בעולם, אם כן נמצא שמשים עצמו כשיריים, ויש לו ענווה יתירה, לכן ראוי זה להיות פרנס על הצבור ומנהיגם של ישראל.