מקצת שבחו

חכם שלמה אאיליון נולד לאמו ולאביו חכם יעקב אאיליון בשנת ת"כ (1660), כנראה נולד בעיר שאלוניקי.

גדל בתורה וביראה על ברכי חכמי העיר שאלוניקי. זכה ועלה לארץ ישראל, והתגורר בעיר צפת.

בשנת תמ"ח (1688) יצא בשליחות כוללות צפת לאיטליה. בשנת תמ"ט (1689) הגיע ללונדון, והתבקש לשמש רב העיר. היו מחכמי העיר, שחשדוהו בשבתאות, אך טענותיהם נדחו ע"י חכמי אירופה, והחושדים בו חויבו לבקש את סליחתו. בהגיעו לעיר, פנה להתייעץ עם חכם יעקב ששפורטש, רבה של אמסטרדם, שלפנים שימש אף הוא רב העיר לונדון, וזה השיבו כפי שמובא בספרו 'אהל יעקב' סימן ס"ד.

בשנת ת"ס (1700), חכם שלמה אאיליון עבר לעיר אמסטרדם, שם שימש דיין בבית דינו של רב העיר, חכם שלמה די אוליוירה. בשנת תס"ח (1708), נפטר חכם שלמה די אוליוירה. חכם שלמה אאיליון מונה לרב העיר, אב בית הדין, ועמד בראש ישיבת ובית מדרש 'עץ חיים'.

בשנת תע"ג (1713) הגיע לאמסטרדם, חכם נחמיה חייא חיון, שנחשד בשבתאות. באותה עת, שהה באמסטרדם חכם משה חאגיז, שליח של חכמי ירושלים, מהלוחמים כנגד השבתאות, שדרש להחרים את חכם נחמיה חייא חיון. אל דבר החרם הצטרף הרב צבי הירש אשכנזי, רב הקהילה האשכנזית באמסטרדם, ומחבר הספר 'חכם צבי'. חכם שלמה אאיליון העמיד בית-דין של שבעה דיינים בראשותו, שכל אחד מהם עיין לבדו בספרו של חיון, והם פסקו שהספר ראוי להחשיב בין ספרי הקבלה הכשרים, ומחברו איש זקן וחכם, ואיננו שבתאי. בשנת תע"ד (1714), התפרסם באמסטרדם גילוי הדעת של חברי בית הדין בשם 'קשט אמרי אמת'. חכם משה חאגיז, והרב צבי הירש אשכנזי לא קיבלו את פסיקת בית הדין, ובעקבות כך פרצה מחלוקת, שבעטיה נאלצו לעזוב את אמסטרדם, והם עברו לעיר לונדון.

חכם שלמה אאיליון שימש רב העיר אמסטרדם, עוד שנים רבות, העמיד תלמידים, השיב ופסק הלכה. תשובותיו התפרסמו בחיבורים של חכמי דורו. כך בספרו של חכם שלמה בן יצחק די מיזה 'שולחן שלמה', שהתפרסם באמסטרדם בשנת תפ"ה (1925), מופיעה הסכמתו להתיר טלטול בכפר שסביבתו מחורצת כעיר מוקפת חומה. כן נדפסה תשובתו בענייני מיסים באנציקלופדיה ההלכתית 'פחד יצחק' לחכם יצחק למפרונטי.

חכם שלמה אאיליון עסק גם בתורת הקבלה. הוא חיבר קונטרס בקבלה שנותר עדיין בכתב-יד, והביא לדפוס את החיבור 'סדר תיקוני שבת וסדר תיקוני ליל שבועות וליל הושענא רבא' על פי נוסחי צפת.

חכם שלמה אאיליון נפטר ביום ל' בניסן תפ"ח (1728), ומנוחתו כבוד באמסטרדם. 

לאחר פטירתו, נעשה תחריט בדמותו בידי האמן ההולנדי בן דורו, יעקב הוברקן, ובו נכתב: "צורת שלמה, רב מאור עיניים, ישכון באור עליון ארון שמיים, האיר בחכמתו לאומת הא-ל, לא קם כמותו איש בתוך ישראל".