סמיכות פסוק: 'והיה, אם שמוע תשמעו אל מצוותיי, אשר אנוכי מצווה אתכם', לפרשה שאחריה: 'כי אם שמור תשמרון את כל המצווה הזאת, אשר אנוכי מצווה אתכם' - ונראה לי לפרש במה שאמר הגאון חיד"א, זיכרונו לברכה, שאיך יוכל האדם לקיים תרי"ג מצוות, והרי כמה מצוות, התלויים בעבודת הארץ ובכוהנים ובקרבנות וכו'. ותירץ שעל ידי שיחשוב האדם בדעתו, אימתי תבוא המצווה לידו ויקיימנה, אזי נחשב עליו כאילו קיימה. ועוד שעל ידי אהבת האדם לחברו, נעשו הכול כגוף אחד, ומה שמקיים זה כאילו קיים חברו. עד כאן תורף דברי קודשו עיין שם.
וזה כוונת הסמיכות הנזכרת: 'והיה אם שמוע' - ואם תאמר איך נוכל לקיים כל המצוות, והרי יש כמה מצוות שלא נוכל לקיימם, כנזכר לעיל, על זה סמך ואמר: 'כי אם שמור' - מלשון 'ואביו שמר את הדבר', רצונו לומר: על ידי שתהיו יושבים ומשמרים, אימתי יבואו לידכם המצוות, ותקיימום. ועוד 'לאהבה את' - לרבות תלמידי חכמים, 'ואיש את אחיו', שאז נחשב לכם כאילו קיימתם תרי"ג מצוות, כנזכר לעיל.