'כל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עוון', כי העניות מעבירה את האדם על דעתו ועל דעת קונו. ומכל מקום, לא יעשה מלאכתו עיקר, אלא עראי כדי פרנסתו, ותורתו קבע, וזה וזה יתקיים בידו, כי אין מעצור לה', ברב או במעט, וישלח לו ברכה במעשה ידיו, והעיקר ללמוד תורה ויישא וייתן באמונה ... 'חייב אדם ללמד בנו אומנות, וכל שאינו מלמדו אומנות כאילו מלמדו לסטות', וכמה בני אדם טועים בזה, לאמר שהאומנות הוא דבר של ביזיון, שהרי מצינו כמה תנאים ואמוראים שהיו בעלי מלאכות, והובא במדרש רבא בבראשית פרק ע"ד: 'חביבה היא המלאכה מזכות אבות, שזכות אבות הצילה ממון, ומלאכה הצילה נפשות ... ומעלה גדולה היא למי שמתפרנס ממעשה ידיו שנאמר: 'יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך' - אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא שכולו טוב'.