'חסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו וצדקתו לבני בנים' - אמר רבי יצחק בר מריון, בשם ריש לקיש: גדול החסד שעומד לעולם, אבל הצדקה עד שלושה דורות, שנאמר: 'וצדקתו לבני בנים'. -
וזה נראה עניות דעתי כוונת הכתוב: 'והיה מעשה הצדקה שלום, ועבודת הצדקה השקט ובטח עד עולם', שיש לומר מהו 'מעשה' ומהו 'עבודת' ומהו 'השקט ובטח'? ... וזהו 'מעשה הצדקה' - דהיינו שעושה כל הנצרך, שלא יתבייש העני, 'שלום' - שלא ימות, שזאת הצדקה מצלת מן המיתה. ועוד 'שלום' - ששכרו אינו בדרך צדקה, אלא מן הדין, ומנחיל לבניו אחריו, אבל יהיה עד שלושה דורות. אמנם 'ועבודת הצדקה' - דהיינו שטורח יותר כדי לתת לו דבר מזומן, מלבד שלא ימות אפילו ממיתה הטבעית, אלא שבזכותו מנחיל לזרעו לעולם, ואינו עד שלושה דורות אלא 'השקט ובטח עד עולם'.
וזה נראה לעניות דעתי כוונת הגמרא: 'גדולה הבטחה שהבטיח הקדוש ברוך הוא לנשים יותר מן האנשים, שנאמר 'נשים שאננות קומנה, שמענה קולי בנות בוטחות, האזנה אמרתי' - והוא שלמעלה מזה מדבר על הצדקה שנאמר: 'ונדיב נדיבות יעץ והוא על נדיבות יקום', וכבר אמרנו שצדקת האישה היא מעולה ביותר, שמקרבת הנאתה ונותנת לעני דבר מזומן. וזהו, גדולה הבטחה שהיא 'השקט ובטח עד עולם'. לא כן צדקת האנשים שהיא עד שלושה דורות.