מקצת שבחו

הגביר החכם יהודה ליאון סיד נולד לאימו ולאביו הגביר החכם יעקב סיד באיזמיר.

תורתו למד מפי סבו, אבי אימו, החכם חיים יצחק אלגאזי, רבה של איזמיר, ומחבר הספרים 'עין ימין', 'דרך עץ, ומפי החכם יוסף אבן עזרא. לאחר שעסק במסחר והתעשר, התקין ישיבה מפוארת עם ספריה ענפה. שם  ישב ללמוד וללמד בחבורה, לילות כימים, בשבתות ובחגים. הרבה לעשות צדקות וחסד. פתח ידו בעין יפה והפליא לעשות עם עמלי תורה ועם צנועים בעלי כבוד. פזר נתן לאביונים לתת לכל שואל להחיות עם רב. 

בשנת תק"פ (1820) נשא דרשה לנישואי אחיו הבכור הגביר החכם דוד סיד. נשא לאישה את מרת שינייורו, ונולדו להם שלושה בנים משה, יעקב ואברהם. בנם אברהם נפטר בצעירותו בשנת תר"ז (1847).

הגביר החכם יהודה ליאון נפטר ביום ט"ו תשרי ממחלת הכולרה. 

רוב כתביו אבדו בשריפה, ומיעוטם יצאו לאור, לאחר מותו, בשנת תרכ"ו (1866) באיזמיר בספר 'יסד המלך' - דרשות ע"י חכם ניסים חיים משה מודעי בהסכמת החכם חיים פלאג'י. בספר דרשה שנכתבה ביום החודש לפטירתו מפי החכם אברהם פלאג'י, רבה של העיר איזמיר.