מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד שקופץ ידו, גורם היעדר השפע עד שנעשה אחיך אביון.
'כי יהיה בך אביון' - 'בך' דווקא, ירצה: בעבורך נעשה אחיך אביון, ואתה הגורם כי מך ערכו, יען קפצת ידך מן הצדקה, ולכן גרמת העדר שפע הא-לוהי עד שנעשה אחיך אביון, לפי כי שהקדוש ברוך הוא משפיע שפע לתחתונים, בעין יפה הוא נותן ומתברכים כל יושבי תבל שוכני ארץ, ואתה היית הגורם. ולא כן כאשר קפצת ידך מלתת, הסתתמו כל צינורי ההשפעה וזה גרם 'כי יהיה בך אביון' - בעבורך כאמור. ומאחר שאתה הגורם הזהר ותשמר: 'לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידך מאחיך האביון', ירצה: כיוון שאתה גרמת שיהיה זה אחיך אביון, לכן 'פתוח תפתח לו' - אפילו מאה פעמים, 'ונתון תתן לו, ולא ירע לבבך בתתך לו, כי בגלל הדבר הזה' - לרמוז שבעבור זאת ההשפעה, אשר אתה משפיע לאחרים, יהיה גורמת 'כי יברכך ה' א-לוהיך'. לא כן בהיות ידך קופצת מן הצדקה, שאז גורם אתה סגירת הפתחים וצינורות השפע כאמור.
חכם רפאל שלמה מורדוך, מראה אופנים, דף נ"ה עמוד א', דפוס יתומי ה"ר בצלאל הלוי אשכנזי, שאלוניקי. תרל"ו (1875) מתוך 'החכם היומי'