וחלילה לאיש הישראלי להשתרר ולרדוף איש או אישה או משפחה דרך שנאה ואיבה, תחת מכסה צדקה לומר: קנאת ה' צבאות תעשה זאת, כי 'רבים חללים הפילה' המידה הזאת, והרבתה השנאה בלבבות. והמבהיל לשאול, הלא הקנאה הייתה כזאת דרך נביאי ה', פנחס בן אלעזר קינא לא-לוהיו, ואליהו זכור לטוב קינא בימי אחאב?! - לא מחכמה ישאל זאת, יען אלה הצדיקים הגדולים היו אנשי הרוח, ועשו מה שעשו במשפט רוח א-לוהים אשר בקרבם ... אבל אנחנו מה, אותותינו לא ראינו, אין עוד נביא, ולא איתנו יודע עד מה, מי בנו יודע עת לקנוא ועת לחשות, ומי מבין מראשית דבר אחריתו, לראות הטובה היא, אף אם תצא ממנה תקלה גדולה, ריב ומצה ושאר מיני רעות הידועות לכל ... שאין קנאתו תפארת לו, לא לעושהו ולא מן האדם.