מובא בגמרא, במעשה של אבא חלקיה, שהצדקה הנותנת האישה, גדולה בערכה יותר משל האיש, משום שהאיש נותן רק כסף, והעני לא נהנה מיד מהצדקה שקבל, עד שיקנה ועד שיבשל ועוד, אבל האישה נותנת צדקה לעני, אוכל מוכן והעני מיד ייהנה. ובזה יש לפרש הכתוב: 'טוב עין הוא יבורך כי נתן מלחמו לדל' - הכוונה: 'טוב עין' - הנותן צדקה, 'הוא יבורך' - ויגדל שכרו יותר משאר האנשים נותני צדקה, כאשר 'נתן מלחמו' - ממש לחם מוכן לאכילה 'לדל' - שבזה מקרב ההנאה לעני.
וזהו גם רמז הכתוב: 'טוב פריי מחרוץ ומפז, ותבואתי מכסף נבחר' - הכוונה: 'טוב פריי' - כשאני נותן צדקה, יותר טוב אם אני נותן פרי מוכן לאכילה, יותר 'מחרוץ ומפז' - לתת לעני כסף או זהב, וכן 'ותבואתי' - דברים הנאכלים כמות שהם חיים', 'מכסף נבחר'.