מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד שלמות האדם, אינו מושג אלא במעשה הצדקה.
'זה ספר תולדות אדם' - ואחר שתכלית שלמות האדם הוא להידמות אליו, יתברך, זה השלמות אינו מושג אלא במעשה הצדקה, וכן מצינו ששמו יתברך 'שלום', שנאמר: 'ויקרא לו ה' שלום', וכן הצדקה: 'והיה מעשה הצדקה שלום, וכן 'שלום' רומז הקשר והקיום שיש לעולם עם חלקיו. אם כן, נמצאנו שהמצווה הגדולה הזאת היא המאשרת לאדם.
חכם שמואל די מדינה, בן שמואל, דרוש א' לצדקה, דף ד' ע"ב, דפוס יהודה שמואל ספורטה, מנטובה, שפ"ב (1622) מתוך 'החכם היומי'