מקצת שבחו
חכם כליפה אלמליח נולד לאמו רחל ולאביו חכם מסעוד בשנת תר"ד (1844) בכפר איית אמעללאת בדרום במרוקו.ראשית תורתו ביישוב אוולאד מנצור, אליה עברה משפחתו מאיית אמעללאת. גדל בעוני רב, וחווה שנות רעב קשה עד שנשרו שערות ראשו. בגיל 14, עבר ללמוד בעיר מראכש בישיבת החכם דוד שלוש, ולמד בחברת החכם יעקב דהאן והחכם אברהם אביטבול, לימים מראשי הישיבה. בעוניו הרב, נאלץ אביו למכור פרידתו כדי שיוכל לשלחו לישיבה. אמו היתה שולחת בידו מאפים מיובשים שאפתה, מהם היה זן עצמו, והיה לן בעזרת הנשים.
חכם כליפה אלמליח גדל בתורה ורכש את כל מקצועות הקודש. בשנת תרכ"ז (1867) עם סיום לימודיו, חזר ליישובו אוולאד מנצור לשמש בקודש לצד חכם משה ועקנין, רב היישוב. הוא הקדיש את כל עתותיו ללימוד תורה, ובהעמדת תלמידים. כשנפטר חכם משה ועקנין, התקבל כרב היישוב. חכם כליפה אלמליח שימש ברבנות באוולאד מנצור 83 שנים, במהלכן עסק בכל מקצועות הקודש, זכה להרביץ תורה ברבים ולהעמיד תלמידים הרבה, בראשם חכם דוד סויסה, חכם יעקב אבוקסיס וחכם יעקב אלמליח.
בין תלמידיו הרבים, זכתה גם שרה אבוקסיס, מבנות הכפר. דרכה היה להיכנס לעזרת נשים ולהאזין ללימוד, וכך אט אט היתה נכנסת ויושבת בצדי בית הכנסת. חכם כליפה אלמליח נזף בה, שדרכו ללמד בנים ולא בנות. אך כשראה את התמדתה, פעם אחר פעם, שנכנסת לבית הכנסת, הסכים לבסוף ללמדה, וכמו שאר התלמידים ידעה גם היא לשנן את פסוקי התנ"ך ללא טעות עם טעמי המקרא, וזכתה להיות האישה היחידה בכפר שידעה קרוא וכתוב.
חכם כליפה אלמליח היה מלומד בניסים, ויראתו היתה על פני כל הארץ. מוסלמים כיהודים היו עומדים להתדיין בפניו, ולבקש עצתו וברכתו. היה גם כותב קמיעות ומזוזות לרפואת חולים.
חכם כליפה אלמליח נישא שלוש פעמים. אשתו השנייה היא מרת רחל, אותה נשא לאישה לאחר הסמכתו, עם שובו לאוולאד מנצור. שם אשתו השלישית מרת מוניה.
כשנודע לו על פטירת אשתו השלישית מרת מוניה, איבד את מאור עיניו. ומאז לא שב לראות. בשנת תש"ד (1944), כשהיה בן קרוב למאה, קם בחצות הלילה, ועלה לגג הבית לומר תיקון חצות. מסיבה שאינה ברורה מעד ונפל מהגג לחצר. חכם כליפה אלמליח שכב ללא תגובה שלושה ימים עד שחשבוהו למת. כשבאו אנשי החברה קדישא נדהמו לראותו, פותח את עיניו ומספר להם גילוי אליהו, שהבטיחו עוד עשר שנות חיים, וכך אכן היה.
בשנת תש"י (1950) עבר לקזבלנקה, וגר בבית בנו חכם מסעוד, שם נפטר ביום ט"ז תשרי שנת תשי"ד (1954).
חידושיו של חכם כליפה אלמליח, שעמדו מונחים בביתו של בנו חכם מאיר אלמליח, אבדו לנו ואין אנו יודעים היכן הם. ספריו האישיים, אותם העלה בנו חכם אברהם אלמליח לארץ, נרטבו בשיטפון, ואבדו לנו, אף הם. אין בידינו כתבים מדברי תורתו, העלנו על הכתב, דברים שנאמרו משמו ע"י ילדיו ותלמידיו, בעזרת נכדו החכם אברהם אסולין.