'אם כסף תלווה את עמי, את העני עמך, לא תהיה לו כנושה, לא תשימון עליו נשך' - יובן על דרך מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, שהשכינה נקראת צדיק, וכשנותן צדקה נקראת צדקה.
וצריך האדם, אם הלווה לעני לא ידחקנו, ואם יצערנו פגם ביוד של שכינה, ובפרט אם היד שהלווית לו, בה בזאת היד תפשת אותו, ואמרת לו: לא אשלחך כי אם פרעתני, פוגם בה' של שכינה.
וזהו: 'אם כסף' - היא הצדקה שנתת, 'תלווה את עמי, את העני עמך' - עשית תיקון לשכינה שנקראת עניה ונקראת צדקה, וכיוון שהלווית לו, 'לא תהיה לו כנושה' - אם ציערת אותו פגמת ביו"ד של שכינה, ונשאר כי אם אותיות 'כנשה', ובפרט אם ביד שהלווית או תפשת אותו בה פגמת באות ה"א, ונשאר בשכינה כי אם אותיות 'נשך'. לכן אני מזהירך לא תצער את העני. רבי יעקב.