מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד לעשות חסד תדיר כמעיין נובע שלא פוסק.
וקיבלתי לעשות חסד תדיר, כמעיין נובע שלא פוסק. כמו שכתוב: 'והיית כגן רווה וכמוצא מים אשר לא יכזבו מימיו'. שהרי כתוב 'עולם חסד יבנה' - נבנה לא נאמר אלא יבנה, שתמיד הוא נבנה בחסדו יתברך, ואילו פסק צינור חסדו, מיד היה העולם נחרב ... כל עת שישאלו מהאדם יתן, אם יש לו, ואם אין לו ישתדל לבקש, ואם לא מצא הרי הוא אנוס ויש לו שכר כעושה כמו שאמרו חכמינו זיכרונם לברכה. ועוד גם בעת שאין שואלים, יהיה ליבו מתאווה מתי ישאלו, ויתן בשמחה ... ואמר באבות: 'דרך טובה שידבק בה האדם, לב טוב' - כלומר שיסמוך אדם ליבו לצד הטוב, ויהיה ליבו נובע מאותו מקור טוב תמיד, לחשוב טוב, ולא לחשוד אחרים שעשו רעה, אלא לדון לכף זכות, ולדבר טוב ולעשות טוב.
חכם אלעזר אזכרי, מילי דשמייא, עמ' קי"ז-קכ"ב, הוצאת מכון תלמוד יוסף, ירושלים, תשס"ז (2007) מתוך 'החכם היומי'