מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל'
מלמד שאין קיום לאדם החי לבדו.
'טובים השנים מן האחד, אשר יש להם שכר טוב בעמלם. כי אם יפולו, האחד יקים את חברו, ואילו האחד שיפול ואין שני להקימו' - אם כל אדם לבדו בנפרד, דואג רק לעצמו, הרי הוא מתנגד למה שאמר הכתוב: 'לא טוב היות האדם לבדו'. הוא חושב, כן יכול לחיות לבדו, ולא צריך עזרת אחרים. על זה בא החכם מכל אדם, שלמה המלך, עליו השלום, בדבריו אלה ללמדנו, שאין קיום לאדם החי לבדו.
הגם שבתחילה רואה הוא שמצליח, אמנם, כי לא לעולם חוסן, בסופו של דבר, אם האחד יפול, אין מי שיקימו. כלומר אם הוא רק לבד, והגיע למצב נפילה, כי גלגל הוא החוזר בעולם, נמצא על ידי שהוא מתרחק מהציבור, כך הציבור יתרחקו ממנו. וקהלת מונה והולך את התועלת, כשיהיו שנים ביחד כלומר באחדות יחד, ימצא מי שיעזור לו, אם יקומו עליו להכותו, חברו יעזור לו.
ובלי ספק אם שלושה באחדות על זה נאמר: 'והחוט המשולש לא במהרה ינתק', פירוש, גם אם החוט הוא דק, ואפשר בנקל לנתקו, זה אפשר רק אם תשאיר את החוט הדק לבדו, לא כן כשתכפול אותו פי שלוש, על זה נאמר 'והחוט המשולש לא במהרה ינתק', כי הוא עתה חוט עבה וחזק.
חכם רפאל ביטון , אמרי איש, חלק ב, עירובין ירושלמי, עמ' צח, חמו"ל, הוד השרון, תשנ"ט (1999) מתוך 'החכם היומי'