מדברי הרב בעניין 'אהבת ישראל'
מלמד שהקב"ה חפץ במי שעומדים בפרץ לבטל הגזירות הקשות.
אין הקדוש ברוך הוא אוהב, אלא למי שאוהב את ישראל, וכל מה שאדם מגדיל אהבתו לישראל, גם הקדוש ברוך הוא מגדיל עליו. ואלה הם הרועים האמיתיים של ישראל, שהקדוש ברוך הוא חפץ בהם הרבה, שמוסרים עצמם על צאנו, ודורשים ומשתדלים על שלומם וטובתם בכל הדרכים, ועומדים תמיד בפרץ להתפלל עליהם, ולבטל הגזירות הקשות ולפתוח עליהם שערי הברכה. זה, למה דומה? לאב שאינו אוהב שום אדם, יותר ממי, שהוא רואה שאוהב בניו אהבה נאמנת, והוא דבר שהטבע יעיד עליו.
חכם משה חיים לוצאטו, מסילת ישרים, פרק י"ט, עמ' קל"ד- קל"ה, הוצאת אורות חיים, ירושלים תשמ"ח (1988) מתוך 'החכם היומי'