מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד לשמח העני בשמחתו, וממה שנותן, נמשך הנאה לנפש.
ישמח לעני הן במלבוש וכיוצא, והן בממון ממה שחננך ה', כדי שישמח הוא גם כן. כי ישראל ערבים זה לזה, וכמו שאתה שמח, ישמח הוא עמך. וכשיבוא העני לבקש איזה עזר, לא יחזור ריקם מאצלך, חס ושלום, והיה בך חטא, בר מינן. ומה שתיתן לו, ממנה ימשך הנאה לנפש. ומה יועיל בשמחת גופך דווקא אם לא שישמח גם הוא עמך ביחד?! וביותר מזה, חיוב מוטל עליו לעשות צדקה וכיוצא עם קרוביו, שהם קרובים אליו יותר משאר בני אדם.
חכם פרג' חיים יהודה, ותתפלל חנה, בעניין מצוות סוכה, דף סח עמ' א-ב, דפוס צוקרמן, ירושלים, תרמ"ט (1889) מתוך 'החכם היומי'
