מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד שהדאגה לחסר ישע היא עיקר גדול בדיני ישראל.
הדאגה הסוציאלית לגורלו חסר הישע היא עיקר גדול בדיני ישראל, היתום והאלמנה חלשים הם, וזקוקים לסעד ולמגן: 'כי יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך ... לא תאמץ את לבבך, ולא תקפוץ את ידיך מאחיך האביון, כי פתוח תפתח את ידך לו'. - זוהי אזהרה שלא לנעול דלת בפני לווה אביון מחשש שמיטת כספים. 'העבט תעביטנו' - הלוואה די מחסורו.
חכם אברהם חן, בני חן, פרשת ראה, עמ' קמ"ו, ירושלים תשנ"ה (1995) מתוך 'החכם היומי'