מלמד שהמסייע לבעלי תורה, שפתותיו דובבות, מה שלמדו.
אשר על כן אחי ורעי, חוסו על עצמכם ועל אחיכם בעלי תורה, כי בשלומם יהיה לכם שלום, בעולם הזה לא תרדו מנכסיכם, ובעולם הבא תהיו עמהם חלק כחלק, וגם שפתותיכם דובבות בקבר, מה שלמדו התלמידי חכמים בעולם הזה, בסיועכם אותם, אותה תורה תלמדו בעולם הבא.
חכם אהרון מעלי הכהן טוויל, יששכר וזבולון, מעלת הצדקה עם עמלי תורה, עמ' כ, הוצאת אהבת שלום, מודיעין עילית, תשס"ח (2008) מתוך 'החכם היומי'