'כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה' - אפשר לפרש לעניות דעתי, על פי הקדמתנו שכתבנו בסדר הנהגת הדיינים: שתחילה הוא האמת, שכשידע הדיין האמת על ידי אומדנות מוכיחות, צריך הדיין לחתוך הדין על פי האמת שנתאמת אצלו, אף על פי שהוא חוץ מן הדין, אלא שכשלא ידע הדיין על ידי אומדנו האמת, אז עושה משפט הכתוב בתורה.
ובזה פירש הרב מורנו הרב רבי יצחק ג'אמיל, זיכרונו לברכה, בספר 'חיים וחסד' בסדר יתרו מאמר הכתוב בישעיה: 'כה אמר ה' שמרו משפט ועשו צדקה' - שהכוונה לרמוז מה שכתבנו: שפעמים כשהדיין ידע והכיר האמת מפי מגידי אמת, ודעתו סומכת עליו וכיוצא, צריך הדיין לשמור המשפט ולהניחו לצד אחר, שלא להורות ולעשות משפט הכתוב בתורה, אלא לעשות מה שדעתו סומכת לצד אחר, שאין לדיין אלא מה שעיניו רואות ולמראה עיניו ישפוט.
וזהו מה שכתוב: 'שמרו משפט ועשו צדקה' - כלומר שאם למראה עיניו של דיין באיזה דין שיבוא לפניו, לבבו יבין, שאם יעשה משפט הכתוב בתורה, יהיה הפך האמת והצדק, לפי שידע באומד דעתו מה שהוא אמת וצדק, אז צריך לשמור המשפט ולהניחו לצד אחר ולעשות האמת והצדק.
וזהו מה שכתוב: 'שמרו משפט' - שהמשפט הכתוב בתורה, תשמרו אותו, ותניחו אותו לצד אחר, ועשו צדקה, כלומר מה שהוא האמת והצדק. אלו דבריו, זיכרונו לברכה.