מקצת שבחו

חכם יעקב כהן יונתן (ג'אתו) נולד לאמו קמרונה ולאביו חכם שלום המכונה ג'אתו בג'רבה שבתוניס.

לאחר פטירת אביו ירש חכם יעקב כהן יונתן את רוב כספו ועושרו, אך כמעט ולא השתמש בהם, אלא תרם את מרביתן לצדקה, והמשיך להתפרנס ולעבוד מחנותו שבשוק, ואת לילותיו וזמנו הפנוי הקדיש ללימוד תורה, היה לו חוק קבוע להשלים 'חוק לישראל' מדי יום ביומו', והיה מחלק התהילים והזוהר לימי השנה.

חכם יעקב כהן יונתן היה פייטן ונגן, והיה מנגן בשמחות חתן וכלה, ברית מילה ועוד, הן  לעשירים והן לעניים, והכל על מנת שלא לקבל שכר.

חכם יעקב כהן יונתן היה ידוע בצניעותו ובענוותנותו הגדולה, לא הסכים לפרסם את חידושי תורתו, וכשהיה הולך לשוק לחנותו, היה מצניע את ספרו שלמד ממנו, כדי לא יחשיבוהו לתמיד חכם.

חכם יעקב כהן יונתן לקה בראייתו, ואשתו הייתה מקריאה לו והוא מבאר לה, אט אט עד שהתקדמה בלימודה, והיו לומדים כחברים, מפאת צניעותם, שמם לא הוזכר בספר 'זרע יעקב' ואף חידושיה נרשמו 'מפי השמועה'.

בסביבות שנת תרצ"ג (1933), בסוף ימיו של חכם יעקב כהן יונתן, נכספה נפשו לעלות לארץ ישראל, והוא עזב את ג'רבה והלך להתגורר בעיר זוארה שבטריפולי אצל בנו חכם ציון ששימש כרב העיר. הוא נשאר בבית בנו קרוב לשנתיים, והשתדל להשיג רישיון עלייה, כשהשיג מטרתו נסע לטריפולי כדי להפליג לאלכסנדריה ומשם לארץ ישראל, אך לא עלה בידו. כשהגיע לספינה, רב החובל לא הסכים להעלותו מחמת זקנתו, והוא הוצרך לשוב לג'רבה ונפטר שם חודש לאחר חזרתו.

חכם יעקב כהן יונתן נפטר ביום ו' מנחם אב תרצ"ו (1936) ב'גרבה, והובא שם למנוחות.

חכם יעקב כהן יונתן כתב חידושים רבים על התורה, חלקם יצאו בספרו 'זרע השלום', ולאחר פטירתו הוציאו בניו חידושים נוספים שלו בספר 'זרע יעקב' - כולם מפי השמועה מאת אמו ואשתו.