מקצת שבחו

חכם יעקב מלמד כהן נולד לאימו אסתר ולאביו חכם רחמים מלמד כהן בשנת תר"ע (1909) בירושלים.
גדל בתורה וביראה על ברכי אביו, חכם רחמים מלמד הכהן, רבם של יהודי פרס בירושלים, וראש ישיבת 'שערי רחמים'. למד בתלמוד תורה 'דורש ציון', וכשבגר למד בישיבת 'פורת יוסף' יחד עם אחיו, החכם פרופ' עזרא ציון מלמד כהן. בהמשך למד ב'בית מדרש למורים מזרחי' (מכללת ליפשיץ) ובאוניברסיטה העברית בירושלים.
חכם יעקב מלמד כהן נשא לאשה את מרת רחל, ילידת חלב, ונולדו להם חמישה ילדים.
בשנת תרצ"א (1931) החל לנהל את תלמוד תורה 'אור חיים' ואת גן הילדים 'אוהל יעקב' בשכונת נחלאות. לימים החליף את שם בית הספר וקרא אותו ע"ש הראשון לציון, חכם בן ציון חי עוזיאל. בבית הספר הקים בית כנסת. לימים, נקרא בית הכנסת כשמו וכשם אשתו 'אוהל יעקב ורחל'.
בשנת תרצ"ב (1932) נפטר אביו, חכם רחמים מלמד הכהן, והוא קיים את המניין בבית הכנסת 'שערי רחמים' שייסד אביו, דרש דרשות, שימש כשליח ציבור, בעל קורא ובעל תוקע.
בשנת תרצ"ט (1939) פרסם קול קורא אל בני עדת יהודי פרס בעניין תלמוד תורה. בשנת תש"ב (1942) פרסם חיבורו 'הצעה לתיקון המצב בתלמודי תורה בירושלים'.
חכם יעקב מלמד כהן היה דורש בבתי כנסיות ומרצה במועדוני נוער. היה עורך טקסי פדיון הבן, מכין נערים לבר מצווה ועורך חופה וקידושין. ביתו היה פתוח לכל, ונודע כמשכין שלום בית. שימש אפוטרופוס ליתומים ולאלמנות וארגן מפעלי צדקה וחסד לעניי ירושלים. במשך השנים נרתם לפעילות ציבורית בארגונים שונים, בהם שבט 'הצופים הדתיים, בר כוכבא', תנועת הנוער הספרדי 'דגל ציון', 'ועד העדה הפרסית' בירושלים, 'ועד העדה הספרדית' בירושלים, 'מכבי', 'אגודת שלום ורעות', בני ברית, בני ציון, ושימש חבר בהנהלת המזרחי. כן, שימש שליח הסוכנות היהודית והמוסדות הציוניים ביוון, באיראן ובסוריה.
בשנת תשכ"ז (1967), לאחר מלחמת ששת הימים, ייסד כולל ערב לאברכים, ומנין קוראי תהילים בכותל.
בשנת תשמ"ח (1988), לאחר פטירת רעייתו רחל, הוציא לאור לזכרה את הספר 'נאווה תהילה' - על תהילים.
חכם יעקב מלמד כהן נפטר ביום ה' בתשרי תשנ"ב (1991). דברי הספד לזכרו הודפסו בחוברת 'אבן בכותל'.