פוסק למנות הבן הגדול, אף שהקטן גדול ממנו בחכמה וביראה.
אם יפה עשו על פי התורה מנהיגי הקהילת קודש, למנות את בן ראובן - הגדול, תחת אבותיו? - הגם שקולו נעים, ופרקו נאה, וסר מרע, כיוון שאינו ממלא מקום אבותיו בחכמה וביראה, ואילו בנו הקטן ממלא מקומו בכל מכל. ומסתפק השואל, אם גם בכגון זה מצווה בגדול או לא? ...
חכם רפאל יוסף חזן , חקרי לב, אורח חיים, חלק א סימן ט"ז עמודים פ"ח- צ"ד. ירושלים, מכון המאור. תשנ"ח (1998) מתוך 'החכם היומי'