'ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם' - ומצווה זו כוללת שני דברים: ללמוד וללמד. ואמרו רבותינו זיכרונם לברכה: 'תלמוד תורה כנגד כולם', וכוללת תורה שבכתב ותורה שבעל-פה, ואין לה שיעור, והכל לפי מה שהוא אדם, שיד שכלו מגעת, ואין אדם רשאי להיבטל ממנה. ולכן כל אדם צריך לקבוע עת לתורה כפי ידיעתו או כפי אומנתו.
ואם חננו ה' דעת ובינה, צריך שיתבונן בה ובטעמיה, ולא יאמר כבר שניתי פרק זה או דרוש זה - די לי, אלא צריך להוסיף ולהשיג כפי השגתו ולפי שכלו. ויעלה מלימוד ללימוד וממדרגה למדרגה, עד אשר נוגע למקום שיד שכלו מגעת. ובמופלא ממנו בל ידרוש, והמכוסה ממנו בל יבקש, עד שיהיה לו מורה צדק או שיורוהו מן השמים.