מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא' מלמד לתת הצדקה לרבים, שלא יבצר שיהיה בהם הגון.
'והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע, ומצדיקי הרבים ככוכבים' - ואפשר לפרש: 'והמשכילים' - שעוסקים בתורה ומצוות, וקראם הכתוב בלשון 'משכילים' - שהוא לשון 'הצלחה', כמו שכתב הרב 'ערכי הכינויים', זיכרונו לברכה, לומר שכדי שיצליחו בתורה ויבינו הדבר הקשה, ויצליחו במצוות, שיעזרם הקדוש ברוך הוא, כביכול, לקיים מצוותיו, ושלא יעברו על מצוותיו יתברך, צריך לזה שיהיו מצדיקי צדקה לרבים, ובזכות זה יצליחו בתורה ומצוות. ונקט 'רבים' - כי הצדקה הניתנת לרבים תהיה כראוי, כי מי שנותן ליחיד אפשר שאינו הגון, אבל הצדקה לרבים, ודאי שלא יבצר שיהיה בהם ההגון, ותהיה צדקתו טובה.