ניסיון - את חטאי אני מזכיר, כי זה רבות בשנים אשר נקראתי לבוא לעיר גאלאטא, ליישב בראש על העדה, בתור מרא דאתרא. ויהי כבואי, שמתי פני לשקוד על דלתי בית המדרש, יום יום, ושם נמצא החכם השלם, מורינו הרב רבי יהודה, המכונה בכור רופא זיכרונו לברכה, והוא שאלני להסביר לו דברי רש"י הללו: 'וינסו כמשמעו' - מה היה קשה לרש"י, זיכרונו לברכה, ומה בא לשלול? - והאמת אגיד, שכאילם לא יפתח פיו הייתי, ונאלמתי דומיה.
והנה עתה, שהגעתי לארבעים שנה, אשר הנני עומד על משמרתי, תודה לאל, נתקיים בי מאמר רבותינו זיכרונם לברכה: 'אין אדם עומד על דברי רבו עד ארבעים שנה'. כי השנה הזו, בלומדי פרקי אבות בין פסח לעצרת עם פירוש הרשב"ץ, ראיתי דבריו הנחמדים לאבות, שכתב: 'עשרה ניסיונות נסו אבותינו לקדוש ברוך הוא' - יש חידוש לומר, שלא נזכר בכתוב שלא בדקדוק: 'וינסו אותי זה עשר פעמים, ולא שמעו בקולי', כמו 'זה עשר פעמים תכלימוני' - שהוא לא בדקדוק, אלא לפי שהוא מספר שלם, ורוצה לומר: הרבה פעמים תכלימוני ...' עיין שם.
ובו בפרק עלו ברעיוני דברי רש"י זיכרונו לברכה, במדבר הנזכר לעיל, ואורו עיני, ושבעתי נחת, ומצאתי תשובה ניצחת את כל ונוכחת, כי רש"י זיכרונו לברכה, בקוצר מילים בא לשלול, שלא יעלה על לבנו כי פירוש הכתוב: 'וינסו אותי זה עשר פעמים' - הוא כמו 'ואפו עשר נשים', וכמו 'עשר פעמים תכלימוני' - שנאמר שלא בדקדוק, כי אם על דרך גוזמא להרבות ולהגדיל, ורוצה לומר: פעמים רבות. אבל כאן מספר 'עשרה' מדוקדק ולכן כתב רש"י: 'כמשמעו' - והסביר לנו כוונתו - שהם עשרה ניסיונות ... ולעניות דעתי, טעות קטן נפל בדפוס בדברי רש"י, זיכרונו לברכה, וכן צריך לומר: וינסו וגו' כמשמעו' - וכוונתו פשוטה על תיבות 'עשר פעמים' ולא על תיבת 'וינסו'.