'זמירות היו לי חוקיך בבית מגורי' - בבית מגורי דווקא, שהיה לומד בבית אשר גר בה. ... ובזה נראה לי לפרש מאמר במסכת שבת, וזה לשונו: 'אמר ריש לקיש: אין דברי תורה מתקיימים, אלא במי שממית עצמו עליה, שנאמר: 'זאת התורה אדם כי ימות באהל'. עד כאן לשונו. אם לפי הפשט אין דברי תורה מתקיימים אלא במי שמצער עצמו עליה, מה יוצא מזה אם יהיה הצער באהל או במקום אחר? אומנם לפי האמור בא אל נכון, שריש לקיש בא להשמיענו יסוד השגת החכמה וקיומה בבן אדם, והיינו על ידי שיצניע עצמו באוהל כמת, שאין לך צנוע כמוהו, שנאמר: 'זאת התורה אדם כי ימות' - ויצניע עצמו 'באהל'.