הנה מצאנו שעל ידי שני דרכים אין הממון מתקיים ביד בעליו - או שאינו עושה אלא לכבודו או שאינו עושה לפי ערכו, וכל שכן שאינו עושה כלל. ולזה אמר התנא: 'איזהו עשיר' - המתקיים ממונו בידו והוא 'שמח בחלקו' - פירושו שאין נותן צדקה רק לכבודו, ולשמח את עצמו בעת שמחלק צדקה לעניים. או פירוש 'שמח בחלקו' - שחושב הממון שבידו חלקו שלו ואין חלק העניים בידו, כידוע מאמר חכמינו זיכרונם לברכה, שחלק העניים פיקדון ביד העשירים, ולכן מי שאינו מאמין בדברי חכמינו זיכרונם לברכה אלו, אינו נותן כלל, או אף על פי שנותן, אינו נותן כראוי לו, מי הוא זה ואיזהו, אשר הוא עושה כן ויתקיים עושרו בידו?! - ולזה מביא ראיה, שנאמר: 'יגיע כפיך' - מה שאתה יגע להרוויח ממון לא לכבד את עצמך על ידו אלא 'כי תאכל', רצה לומר לצורך פרנסה דווקא. ... מעתה 'אשריך' - בעולם הזה שמתקיים ממונך בידך 'וטוב לך' - לעולם הבא 'והלך לפניך צדקך'.