מדברי הרב בעניין 'צדקה ומרפא'
מלמד שעושה מצוות בממונו, אף שמוצב ארצה, ראשו מגיע השמימה.
'ויחלום והנה סלם מוצב ארצה, וראשו מגיע השמימה, והנה מלאכי א-לוהים עולם ויורדים בו' - והנה 'סולם' בגימטרייה: 'ממון' - לומר שהמצוות שעושים מהממון כגון צדקה, אף ש'מוצב ארצה' - שהם נמצאים בעולם הזה, אבל אחר כך 'וראשו מגיע השמימה' - זאת אומרת מקבל שכר בעולם הבא, מכל המצוות והצדקה שעשה בממון הזה.
ולכן נאמר: 'והנה מלאכי א-לוהים עולים ויורדים' - קודם עולים, ואחר כך בזמן פטירתו של אדם, אותם המלאכים שנבראו מהמצוות ומעשים טובים שעשה, ואז יורדים ללוותו ולהאיר לו את הדרך לעולם הבא ...
שהממון בעולם הזה לא שווה כלום, כמה שהאדם יעשיר ויהי לו עוד יותר ממון ונכסים, הוא משאיר אותו והולך. כשאדם נפטר מן העולם לא לוקח אתו שום דבר לקבר. וזה שאומר הפסוק: 'והנה סולם' - הכוונה על הממון, 'מוצב ארצה', יישאר רק בעולם הזה, ואין לו שום חשיבות. אבל יש דרך להעלות אותו למעלה ולקחת אותו, כאשר עושה בממון מצוות ומעשים טובים, נותן צדקה לעניים, מחזיק בידי תלמידי חכמים, נותן לישיבות, נותן למצוות חתן וכלה. כל אלו הממון שעשה בהם המצוות עולים למעלה, ואוכל הקרן והפירות בעולם הבא. זה שאומר הפסוק: 'וראשו מגיע השמימה' - זאת אומרת שיש אופן, והוא שעל ידי הצדקה, יגיע לשמים ויאכל אותו הממון בעולם הבא.
חכם פנחס ועקנין , אמרי פנחס: דרשות וליקוטים, עמו' נ-נא, בהוצאת בני המשפחה, [ירושלים-טבריה], תשס"ו (2006). מתוך 'החכם היומי'