מקצת שבחו

חכם כמייס בנציון חורי נולד לאמו סתרונה ולאביו פנחס בשנת תרפ"ד (1924) בעיר מדנין, בדרום תוניסיה.
גדל בתורה וביראה על ברכי חכמי העיר מדנין ובראשם חכם מדרכי סגרון מחבר הספר 'דברי מרדכי' וחכם חומאני עלוש, מחבר הספר 'אני חומה'. אחיו הגדול הוא חכם חיים נסים חזקיה חורי, מחכמי העיר נתיבות.
בשנת תש"ג (1943), במלחמת העולם השנייה, הופצצה העיר מדנין, והיא נחרבה ונהרסה. רבים מבני העיר, עזבו את העיר, ונמלטו לג'רבה. חכם כמייס בנציון חורי עבר לעיר הבירה תוניס שם לימד בישיבות העיר, ובפרט בישיבת חב"ד. היה מחנך אומן בלימוד והנחיל לתלמידיו הרבים את שיטת 'העיון התוניסאי'. בתוניס שימש רב בית הכנסת על שם חכם חיים בלעיש, ועסק בכל מקצועות הקודש. היה דרשן וחזן, סופר סת"ם, מוהל ושוחט.
בשנת תשט"ו (1955) זכה ועלה לארץ ישראל. הוא התיישב בכפר חב"ד ולאחר שנה עבר לבני ברק. הוא התפרנס כסופר סת"ם, הרבה לתת צדקה לנזקקים ולמוסדות תורה. היה דורש ברבים בהרבה מקומות, ובפרט בבית הכנסת 'בית רחמים' שבשכונת פרדס כ"ץ בבני ברק.
חכם כמייס בנציון חורי נפטר מדוכא בייסורים ביום כ"ז בטבת תשס"ד (2004) ומנוחתו כבוד בבית העלמין ירקון.
לאחר פטירתו הודפסו כתביו על ידי בניו, בספרים 'ויחכם שלמה' ו'רכב ישראל'.