'רחש לבי דבר טוב, אומר אני מעשי למלך' - תיבת 'רחש' - ראשי תיבות: 'רוח חמישי שני' - כלומר שתוספת הרוח היא ביום שני משבת שעברה, וביום חמישי משבת הבאה, שהיא כנגד חלק הדיבור, שהוא עסק התורה, ושיהיה בחשק והתלהבות. 'ורחש' - הוא לשון מרחשת, שמתחממת על האש, כן צריך ללמוד בחשק נמרץ וחמימות גדולה, שיתחמם לבו כמרחשת. וזהו 'רחש לבי'. וצריך גם לדבר ולרחוש בפיו ובשפתיו 'דבר טוב', שהיא התורה, על דרך 'כי לקח טוב נתתי לכם'. ... אומנם כל זה הוא בתנאי שתהיה תורתו לשמה, ולא לשם פנייה אחרת, חס ושלום. וזהו מה שמסיים בפסוק: 'אומר אני מעשי למלך' - דווקא, שהוא מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא. וגם צריך שיהיה 'לשוני עט סופר מהיר', שיהיה זהיר וזריז בעסקו בתורה כעט הסופר, ולא ילמד בעצלות, רק בזריזות ושקידה רבה.