מדברי הרב בעניין 'בין ישראל לעמים'
מלמד מכיוון שביטלו עסקיהם לחלוק כבוד אחרון ליעקב - ניצולו.
'וירא יושב הארץ הכנעני את האבל בגורן האטד, ויאמרו אבל כבד זה למצרים' - אלו כנעניים שהיו ראויים לדישה כגורן של תבואה, את קוצי השדה והברקנים, ובשביל גמילות חסד שעשו עם אבינו יעקב, שכולם בטלו מעסקיהם, לגמול חסד עמו, כפי שמצאנו בבני חת - ניצולו. ...
אמר רבי אלעזר: אזורי מתניהם התירו - להורות על גיבור מלחמה שהוא הנוצח האמיתי בלא חרב וחנית, הוא הצדיק יעקב. ... דיבר כנגד בעלי אומניות, שאף הם נתפעלו והתירו קשרי כתפותיהם, אשר דרכם לקשור בעת מלאכה. הוראה גם כן, שלא היתה הברכה מצויה במעשה ידיהם, רק לרגלו, ועכשיו יגיעם לריק. ורבי יהודה דיבר כנגד אנשים סוחרים שאינם צריכים לקשר, אף אותם נתפעלו מהמיתה והראו באצבע ואמרו: 'אבל כבד זה למצרים', שנסתלק צדיק קדוש כזה מביניהם. ורבנן דיברו כנגד יושבי קרנות והטיילים, ואמרו שאף הם כבדו את המיטה, וזקפו קומתם לכבוד הצדיק. ... שגמילות חסד עם המתים מבטל הפורענות, בקל וחומר מהכנעניים, שאף שנגזרה עליהם גזירה, על ידי גמילות חסד ניצולו.
חכם יהודה בירדוגו, מקוה המים: חידושים וביאורים על התורה, עמ' שצה, הוצאת מאיר בירדוגו, בני ברק, תשנ"ו (1996) מתוך 'החכם היומי'