'גל מעלי חרפה ובוז כי עדותיך נצרתי' - אפשר לפרש על פי מה שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה, שאומות העולם אומרים לנו, שמה שאנחנו אוכלים בעולם הזה הוא גזל, שהעולם הזה היא חלקו של עשו. והתשובה לזה, שעל ידי שאנחנו קוראים בתורה, מקיימים העולם ככתוב: 'אם לא בריתי יומם ולילה, חוקות שמים וארץ לא שמתי', והוא לו כמציל מזוטו של ים שהוא שלו, וזהו שאמר הכתוב: 'גל מעלי חרפה בוז' של אומות העולם, שאומרים לי שאני אוכל גזל, משום ש'עדותיך נצרתי'.