'כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' א-לוהיך בכל מעשה ידך' - ובתנאי גמור שהצדקה שייתן האיש, שיהיה ממה שחננו ה', איש איש ממלאכתו אשר הוא עושה, ממשאו ומתנו באמונה שלימה. לא, חס ושלום, מן הגזל, כי הקדוש ברוך הוא שונא גזל בעוולה.
וכל העושה צדקה מן הגזל ומן החמס אשר בכפו, אפילו שיהיה מגזל הגוי וכיוצא, לא די שאינו נחשב לו למצווה, אלא אדרבה לקללה תחשב לו, וגורם שנותן חוזק ואומץ לסטרא אחרא. וכאשר הוא נותן צדקה שיש בה חשש גזל ועושק, כל פרוטה ופרוטה עולה ומשטין לפני הקדוש ברוך הוא, ובפרט שהוא מגזל הגוי, תכף שרו של אותה אומה עולה ומקטרג עליו, שמעשה הצדקה מממון אומתו, ובמקום סנגור של המצווה, נעשית קטגור, ללמד קטגוריה עליו, חס ושלום.