שאלה: אצלנו בגילת נתיישב לפני כעשרים שנה אשכנזי, שהתחתן עם בחורה ספרדית (טוניסאית), והיה מתנהג כמנהג אשתו הספרדית בכל דבר כי הוא לא היה יודע כלום ממנהג אבותיו, וגם לא רוצה לקיים מנהג אבותיו, וברוך ה' הוליד שני בנים ובת, והבנים זכו בכתרה של תורה, ועלו מעלה מעלה בקדושה ויראת שמים, ויש מי שאמר לבן שצריך לנהוג כאשכנזים, מאחר שאביו אשכנזי, ובא ושאל אותי מה עליו לעשות, מאחר ששני האחים הנ"ל תלמידים שלי מצעירותם, ואחר כך נכנסו לישיבות גדולות, והם מתקדשים בכל דברים טובים, ה' יהיה בעזרם אמן.
תשובה: עד שאתה שואלני על הבנים, תשאל על האב בעצמו האם ינהג כמנהג אשכנזים או יחזור למנהגו הראשון כמו שהיה נוהג. ... והגם שכתב 'הפנים מאירות' חלק ב' סימן ס' קכ"א, שאשכנזי המקל נגד הרמ"א צריך תשובה, כבר כתב מרן רבנו ראשון לציון ב'יביע אומר' שדווקא במקומותם בחצריהם ובטירותם, אבל בארץ ישראל וסביבותיה, שקיבלו עליהם הוראות מרן, בוודאי שרשאי לנהוג כמנהג מקומו שהוא משתקע שם. ... וכן כתב בשו"ת 'אבקת רוכל' סימן רי"ב, שאשכנזים צריכים להיות נגררים אחרי הספרדים, משום שבתחילה כשנעשה שם ישוב יהודי היו הספרדים מרובים, והגם שאחר כך נתווספו האשכנזים קמעא קמעא בטל. ... וכאן גילת אין לנו בית דין בפני עצמנו, והכל מתנהג על פי מנהג ספרדי. ... ומאחר שהאב בעצמו מותר לנהוג כספרדים, קל וחומר לילדיו שנהגו מיום שנולדו עד היום כמנהג ההוא, לא חוזרים למנהג הראשונים.