'ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים. ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק.' -
אמרו זיכרונם לברכה: 'הלחם בעמלק' - דווקא, לפי שבאו מלכויות רבות להילחם, וכשראו את כבודם של ישראל לא רצו להילחם, ועמלק אימץ את לבבו הערל, והקשה את רוחו, ונלחם. ולכך דווקא את עמלק הרגו, ולכך 'ויחלוש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב'. עיין בזוהר ותמצא.
וזה נראה לי: 'וילחם עם ישראל ברפידים' - אפילו שראה רפיון ידיים משאר אומות, שרפו ידיהם אפילו שבאו עמו, שנבהלו ונמוגו, אפילו כך הוא - 'וילחם'. ואם כן ברפידים הוא ריפוי ידיים משאר אומות, ולכך תיבת 'ברפידים' לבסוף, שהיה לו לומר: ויבוא עמלק לרפידים וילחם, אלא לכך קיימו חכמינו זיכרונם לברכה שתיבת 'רפידים' - לדרשה: רפיון ידיים. והנה חכמינו זיכרונם לברכה פירשו: רפיון ידיים מישראל בתורה, ואנו פירשנו בלשון חכמינו זיכרונם לברכה: ברפיון ידיים משאר אומות שבאו עמו, ואפילו כך הוא - 'וילחם'. ולכך אמר לו משה: 'צא הילחם בעמלק' דווקא, ולא בשאר אומות שהם שם, כי חזרו בהם, והם שם כשבויים.